כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

מכילתא בא (י"ב א') - לימוד מקל וחומר


הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

"בארץ מצרים" חוץ לכרך או אינו אלא תוך הכרך?... והלא הדברים קל וחומר ומה תפילה הקלה לא התפלל (משה) אלא חוץ לעיר דיבור החמור לא כל שכן (שלא נדבר עימו אלא חוץ לכרך).

הק"ו הוא מתפילה הקלה לדיבור החמור. תפילה הקלה מתפשטת והיא בחסד ה' עלינו1 ואין לה מגבלות של מקום וזמן. אין לך מקום שאינו ראוי לתפילה ולוואי שיתפלל כל היום כולו.
לעומתה הדיבור חמור. הדיבור הוא תובע מן האדם ומחייבו ועל כן הוא ממידת הדין. בהמשך מבואר שבחוץ לארץ אין הנבואה חלה על הנביא. יש מגבלה של מקום לדיבור ואינו מתפשט לכל מקום ואף בבחינת הזמן הנבואה אינה חלה על הנביא בתמידות כי אם לפרקים מסויימים.
הרי זה כאילו אמרו ק"ו, ומה תפילה שמקומה מתפשט גם בחוץ לארץ, אמר משה "כצאתי מן העיר" ולא התפלל בעיר מלאה ע"ז, דיבור החמור שאינו חל ומתפשט בחו"ל, ק"ו שצריך לצאת מן העיר.
יש להוסיף שאפילו בתפילה הקלה, היה על משה לצאת מן העיר, כיון שבעיר יש הנהגת הדין שהיא מלאה גילולים וע"ז, ק"ו לדיבור החמור שאינו ראוי להיות במקום הנהגת הדין על המצרים.








1 לשון רמב"ן בהשגתו על מצוה ה': "כל ענין התפילה אינו חובה כלל אבל היא ממידת חסד הבורא עלינו ששומע ועונה בכל קראנו אליו.







-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.