כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

כריתות ח' ע"ב - לימוד מקל וחומר


הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

נאמר בגמ' (כריתות ח' ע"ב) בענין תהליך כניסת הגר לקהל ישראל הכולל הבאת קרבן עולה "כאשר תעשו כן יעשה". שואלת הגמרא שמא:

מה אתם עולה ושלמים אף גר עולה ושלמים... אמר רב פפא יש לומר לעוף איתרבי, לעולת בהמה לא כל שכן?

הגמרא לומדת בקל וחומר שאם הקלנו על הגר שמביא עולת עוף קל וחומר שלא נחייבו להביא שלמים נוסף על עולת בהמה.
המקור לדין גר הוא בישראל שנכנסו לברית במתן תורה שנמולו בצאתם ממצרים וטבלו והקריבו עולה ושלמים.
ואף שבמתן תורה היו עולה ושלמים, בגר די בעולת עוף, ומכאן שגם אם הביא עולת בהמה די בכך ואינו מביא שלמים.
אף שנכנסו ישראל בברית במתן תורה, מכל מקום אינו דומה מעמד זה למעמדו של גר הבא להתגייר. ישראל בני אברהם יצחק ויעקב שייכים מעצם גזעם לאומה הישראלית ועל כן יש לומר שכניסתם לברית דין הוא וחובה היא שמוטלת עליהם. אין להם דרך אחרת ואפשרות לבחור באי כניסה לברית חלילה.
לעומת זאת גר הבא להתגייר נדבה רוחו אותו להתקרב להשי"ת ולעמו ישראל יש בזה משום מדת החסד. (כמו שדרשו על מגילת רות שאין בה איסור והיתר ונאמרה רק ללמד שכר גומלי חסדים) על כן "לא אמרו קן אלא להקל" בגר אנו מודדים במידת החסד להקל עליו להביא עופות ולא בהמה, ועל כן ממשיכים את הקולא גם שלא לחייבו בשלמים.
מדת קל וחומר שייכת כאן להקל על הגר ולא לדונו במידת הדין כפי שהייתה הנהגת כניסת ישראל לברית במתן תורה שהייתה בחינת דין וחובה להיכנס לברית.
לסיכום: האר"י באר במידת קל וחומר שהיא כאשר ההנהגה היא על חלק במידת החסד ועל חלק במידת הדין.
אף כאן נראה שההנהגה כלפי הגר היא במידת החסד ועם ישראל במתן תורה נתחייבו להיכנס לברית וחיוב זה יש בו בחי' של מידת הדין.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.