כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

בבא מציעא ב' (ע"ב) - לימוד מקל וחומר


בבא מציעא ב' (ע"ב):

לימא מתניתין דלא כסומכוס דאי כסומכוס האמר ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה ואלא מאי רבנן הא אמרי המוציא מחברו עליו הראיה האי מאי אי אמרת בשלמא רבנן התם דלא תפסי תרוייהו אמרו רבנן המוציא מחבירו עליו הראיה הכא דתרוייהו תפסי [פלגי] לה בשבועה אלא אי אמרת סומכוס השתא ומה התם דלא תפסי תרוייהו חולקין בלא שבועה הכא דתרוייהו תפסי לה לא כל שכן.

כתב הרמ"ע מפאנו במאמר מאה קשיטה (ס' ע"ח):

סומכוס במספר שמו1 וסודו כמשמעו שהוא אדום2 מתנהג בדין וכן גרים הוא היה גוזר על כל ממון המוטל בספק שיחלוקו.

נראה בהבנת הדברים שיחלוקו הוא הנהגת הדין. הדין הוא הפוסק והחותך, וכשאמרינן יחלוקו הרי זה הנהגת הדין החותך את הדבר לשניים וקוצב לכל אחד חלקו. (סומכוס גימ' קצב). גם ראיה והוכחה באה ממידת הדין שהיא הנהגת ההכרח3.
הקל וחומר הוא, אפוא, שאם לא תפסי אהדדי, אמרינן יחלוקו בלא שבועה אף שאין כל ראיה המכריחה את הדין, ולא בעינן הוכחה שתגרום הנהגת הדין, קל וחומר שכשתפסי אהדדי ויש הוכחה המכריחה לתת לכל אחד חלקו, שתהיה החלוקה ללא שבועה.
ובהמשך אחרי שאומרת הגמ' שסומכוס אמר את דינו גם בברי וברי אומרת הגמ':

כי אמר סומכוס היכא דאיכא דררא דממונא אבל היכא דליכא דררא דממונא לא ולאו קל וחומר הוא ומה התם דאיכא דררא דממונא למר ואיכא דררא דממונא למר ואיכא למימר כולה למר ואיכא למימר כולה למר אמר סומכוס ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה הכא דליכא דררא דממונא דאיכא למימר דתרוייהו היא לא כל שכן אפילו תימא סומכוס שבועה זו מדרבנן היא כדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן שבועה זו תקנת חכמים היא שלא יהא כל אחד ואחד הולך ותוקף בטליתו של חבירו ואומר שלי הוא

אף כאן יתבאר הקל וחומר על פי ההבנה ש"חולקין" הוא מידת הדין.
ומה אם כשיש חסרון ממון בהחלטת יחלוקו, ואף על פי כן אומר סומכוס שחולקין בלא שבועה, שמכריחה את החלוקה, קל וחומר למקרה שאין דררא דממונא ואין חסרון ממון לאחד הצדדים, שהדין הוא קל יותר, שלא יצטרכו להישבע על מנת לחלוק ואם כן המשנה הדורשת שבועה ליחלוקו, אינה אליבא דסומכוס.
תשובת הגמ' היא שאכן לא צריך היה להישבע על פי סומכוס, ובמקרה של שנים אוחזין תקנו שבועה שלא יהא כל אחד הולך ותוקף טליתו של חברו ואומר שלי הוא.






1 סומכוס גימ' קצב.
2 אולי לשון "סומק", שהוא אדום.
3 עי' במבוא על הכרח.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.