כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

ברכות כ"ג (ע"ב) - לימוד מקל וחומר


הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

ברכות כ"ג (ע"ב):

כי תניא ההיא לענין טפח וטפחיים דתני חדא כשהוא נפנה מגלה לאחריו טפח ולפניו טפחיים ותניא אידך לאחריו טפח ולפניו ולא כלום מאי לאו אידי ואידי באיש ולא קשיא כאן לגדולים כאן לקטנים ותסברא אי בקטנים לאחריו טפח למה לי אלא אידי ואידי בגדולים ולא קשיא הא באיש הא באשה אי הכי הא דקתני עלה זהו ק"ו שאין עליו תשובה מאי אין עליו תשובה דרכא דמילתא הכי איתא אלא לאו תפילין ותיובתא דרבא אמר רב ששת תיובתא מכל מקום קשיא השתא בית הכסא קבוע שרי בית הכסא עראי לא כל שכן הכי קאמר בית הכסא קבוע דליכא ניצוצות שרי בית הכסא עראי דאיכא ניצוצות אסרי אי הכי אמאי אין עליו תשובה תשובה מעלייתא היא הכי קאמר הא מילתא תיתי לה בתורת טעמא ולא תיתי לה בק"ו דאי אתיא לה בתורת ק"ו זהו ק"ו שאין עליו תשובה:

אם נבא מצד קל וחומר היינו שבית הכסא הקבוע ואשר בו נפנים לגדולים הוא בחי' אחור שזו בחי' דינים ובית כסא ארעי בו נפנים לקטנים הוא בחי' פנים1 שהוא חסדים.
וזה ק"ו מובהק שבקבוע זו הנהגת הדין ובארעי הנהגת הרחמים וזה עצם מושג הקל וחומר.
אלא שיש טעמא של ניצוצות שהוא רק בקטנים שצריך לשפשפן וא"א לעשות זאת כשתפילין בידו.
הרי שיש כאן קל וחומר מובהק של פנים ואחור ויש טעם נוסף המשנה בין כניסה עם תפילין שאינו קשור לקל וחומר.






1 לקטנים נפנים בחלק של הפנים ונקרא גם פנים של מטה וזקן תחתון שהם ביטויים של פנים.







-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.