כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

יומא ל"ב - לימוד מקל וחומר


יומא ל"ב (ע"א-ע"ב):

אמר רבי יהודה מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום תלמוד לומר ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד ורחץ בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה.
אמר רבי מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום שנאמר כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה ואומר בגדי קדש הם הוקשו כל הבגדים כולן זה לזה וחמש עבודות הן תמיד של שחר בבגדי זהב עבודת היום בבגדי לבן אילו ואיל העם בבגדי זהב כף ומחתה בבגדי לבן תמיד של בין הערבים בבגדי זהב ומנין שכל טבילה וטבילה צריכה שני קידושין תלמוד לומר ופשט ורחץ ורחץ ולבש.
רבי אלעזר ברבי שמעון אומר קל וחומר ומה במקום שאין טעון טבילה טעון קידוש מקום שטעון טבילה אינו דין שטעון קידוש אי מה להלן קידוש אחד אף כאן קידוש אחד תלמוד לומר ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש מה תלמוד לומר אשר לבש כלום אדם פושט אלא מה שלבש אלא להקיש פשיטה ללבישה מה לבישה טעון קידוש אף פשיטה טעון קידוש.
אמר רבי יהודה מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום תלמוד לומר ובא אהרן אל אהל מועד ורחץ את בשרו במים במקום קדוש הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה.
אשכחן מבגדי לבן לבגדי זהב מבגדי זהב לבגדי לבן מנין תנא דבי רבי ישמעאל קל וחומר מה בגדי זהב שאין כהן נכנס בהן לפני ולפנים טעון טבילה בגדי לבן שנכנס בהן לפני ולפנים אינו דין שטעון טבילה איכא למפרך מה לבגדי זהב שכן כפרתן מרובה.
אלא נפקא ליה מדרבי אמר רבי מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום תלמוד לומר כתנת בד קדש ילבש הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה שטעון טבילה אשכחן מבגדי זהב לבגדי לבן מבגדי לבן לבגדי זהב מנין תנא דבי רבי ישמעאל קל וחומר מה בגדי לבן שאין כפרתן מרובה טעונין טבילה בגדי זהב שכפרתן מרובה אינו דין שטעונין טבילה איכא למפרך מה לבגדי לבן שכן נכנס בהן לפני ולפנים היינו דקתני ואומר בגדי קדש הם ורחץ את בשרו במים ולבשם.

ויש לעיין מה סובר תנא דבי ברבי ישמעאל. לכאורה דורש הוא קל וחומר. אלא שאף זה תמוה שהרי דורש הוא קל וחומר מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב. ובתו"כ כתבו שלא דורש קל וחומר אלא כרבי וכר' יהודה עיי"ש.
בהגהות וחידושים מהרב הגאון מוהר"ר משה בן אברהם בע"מ ספר תפארת למשה הנמצא בסוף גמ' וילנא כתב שמה שאמרו "איכא למיפרך" היא מלשון תנא דבי ר' ישמעאל, ועל כן אין הוא לומד קל וחומר, וזו כוונת התוס'.
ועדיין תמוה הדבר שלמדו ק"ו אף שאיכא פירכא ומדוע להביא הק"ו אם לומד הוא מן הפסוק, ואם הקל וחומר לא נשאר ופריכא הוא מדוע להביאו. ועוד מה תניא דבי ר' ישמעאל מוסיף אם לומד הוא כרבי ור' יהודה.
על כן נראה שיש כאן קל וחומר. שתי סיבות יש לטבילה בשינוי מעבודה לעבודה. האחת כהכנה לעבודה המיוחדת בקדש ובקדש הקדשים וזה מצד הקדש היא באה והשניה כהכנה לכפרה.
לכשתמצי לומר תלוי הדבר אם סדר העבודה מקורו בדרך כניסה אל הקדש או שמקורו ביום הכיפורים שרק אז נעשה סדר העבודה. בדבר זה נחלקו חכמים. (עי' שיעור על יום הכיפורים).
נראה שאם סדר העבודה היא מצד הכניסה אל הקדש הרי שהקל וחומר הוא שאם לבגדי זהב יש טבילה אף שלא נכנס בהם לפני ולפנים, קל וחומר לבגדי לבן שנכנס בהם לפני ולפנים.
הכפרה אינה ענין לכך שכן מדובר על כניסה אל הקדש גם שלא ביום הכיפורים.
ואם סדר העבודה מיוחד ליום הכיפורים הרי שהקל וחומר הוא הפוף שאם לבגדי לבן, שאין כפרתן מרובה צריך לטבול קל וחומר לבגדי זהב שכפרתן מרובה.
נראה שאלו הם דברי תנא דבי ר' ישמעאל שאומר שיש שתי צורות לקל וחומר ותלוי איך לומדים את הפרשה אם עניינה מצד הכניסה אל הקדש או מצד הכפרה של יום הכיפורים.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.