כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

מגילה כ"ט (ע"א) - לימוד מקל וחומר


מגילה כ"ט (ע"א):

תניא רבי אלעזר הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל שנאמר כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא והלא דברים קל וחומר ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על אחת כמה וכמה.

עי' מהרש"א1 וספר בניהו בן יהוידע2 על אתר.
עי' רמ"ק בפרדס שער ערכי הכינויים ערך "הר".
הרים הם ביטוי לערכים וליסודות רוחניים.
הכרמל והתבור הם ביטוי לערכים שנבנו בחו"ל ובאו לסיני, כי שם מקור הכל. גם דברים שנבנו בעולם קודם מ"ת שואבים כוחם מהאמת הרוחנית הנמצאת בהם, והיא זו שנגלתה על הר סיני.
לפי שנחברו יסודותיהם לסיני, נקבעו בארץ ישראל שהיא ממשיכה את הר סיני ובה תמצית כל הערכים והיסודות הרוחניים.
אם ההרים הללו, הכרמל והתבור שראשיתם בחולין וברחוק מן המקור, שזו היא בחי' דין וצמצום, אף על פי כן לפי שבקשו להתחבר למקור שהוא בחינת חסד ושפע, כבר נקבעו בארץ ישראל שהיא המקור לכל הערכים, בתי כנסיות ובתי מדרשות שכבר בראשיתם מחוברים למקור התורה שהוא בחי' שפע וחסד על אחת כמה וכמה שייקבעו בארץ ישראל, מקור כל הערכים הרוחניים.
ועי' אגרות ראי"ה אג' צ"ו שם מתבאר שעתידין בתי כנסיות וכו' היינו שצורת הלימוד של חו"ל, הסברות והפלפולים, עתידין לעלות ולהתעלות בארץ ישראל ולהיות מחוברין למקורם ולכללים מהם באו ולתורת הגאולה שהיא תורת ארץ ישראל, עיי"ש.
והם הם הדברים, שההרים של חוץ לארץ מבטאים את הערכים וצורת החשיבה של ארצות העמים, והם התחברו לסיני ומכח זה לארץ ישראל. קל וחומר לבתי כנסיות ובתי מדרשיות שהם במקורם תורה ועבודת השם, שייקבעו בארץ ישראל ויקבלו את התוכן הפנימי שנותנת ארץ ישראל לתורה הבאה אליה.






1 "שנאמר כי כתבור גו' ומה תבור וכרמל שלא באו כו'. דיבוא משמע שבאו ממקומם למקום אחר והיינו למקום הר סיני ולפי הענין שם בא הדמיון כי כתבור גו' כמו שאלו הרים גלו ממקומם למקום תורה כן יגלו יושבת בת מצרים ממקומם ולכך עשי לך כלי גולה גו' ונראה דההרים אינן בעלי בחירה לבא לשמוע תורה אלא ששר ההרים בא וכ"כ התוס' ברפ"ק דחולין גבי גינאי נהר' דשמא שר של ים היה:
למה תרצו דין עם סיני כו'. נסמך זה המאמר לכאן דפליג אדלעיל שלא באו ההרים ללמוד תורה אלא לעשות דין עם הר סיני לומר שהם גבוהים יותר ממנו ועליהם ראוי ליתן תורה אבל יצתה ב"ק שגבהות' הוא מומם בזה וכדאמרינן פ"ק דסוטה לעולם ילמוד אדם מדעת קונו שהרי הניח הקב"ה כל ההרים והגבעות והשרה שכינתו על הר סיני כו' שנא' את דכא ושפל רוח גו' גם בזה יש לפרש שר של ההרים".
2 "שם עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחוץ לארץ שיקבעו בארץ ישראל. אין הכונה שתעקר גוף הקרקע שלהם ותהיה בארץ ישראל, וכן בתבור וכרמל לא נעקר הקרקע שלהם, אלא הכונה היא כמו שיש לגוף האדם צל רוחני שמקיפו שהגוף מושך חיות ממנו, כן יש צל שהוא אויר זך ורוחני חופף על הארץ כולה ומאיר לה, ואין הצל של כל הארצות שוה בזכותו ומעלתו, ויש בזה כמה מדרגות בצללים החונים על ארצות חוץ לארץ, ובודאי צל ארץ ישראל הוא מעולה וזך ביותר לפי ערכה של ארץ ישראל, ולכן אמרו רז"ל [חולין צ"א ע"ב] על פסוק [בראשית כ"ח י"ג] הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה שקיפל הקב"ה את כל ארץ ישראל והניחה תחתיו של יעקב אבינו ע"ה ושכב עליה, וקשה לפי פשוטו א"כ בני אדם שהיו יושבים בה להיכן הלכו וישבו, וכן הבעלי חיים והבניינים והמטלטלים היכן היו, אך הכונה היא על הצל שהוא האויר הרוחני החופף עליה שהוא לה כמו הנשמה הנותנת חיות לגוף. וכיוצא בזה כתב השל"ה ז"ל בפרשת ויחי, בכל מקום ששם עומדין יחד כל זרע ישראל שם נמצא אויר ארץ ישראל, ושם מותר להקריב לה', וכמו שעשו ישראל במדבר ארבעים שנה, ולכן אמר יעקב אבינו ע"ה ושכבתי עם אבותי [בראשית מ"ז ל'] אע"פ שנפטר בחוץ לארץ, יעויין שם. ובזה פירשתי רמז הכתוב [דברים א' ח'] ראו נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ, דקשה והלא עודם במדבר והיכן נתן להם את הארץ, אך הכונה על אויר ארץ ישראל כולה שהיה חונה אתם במדבר, וזהו ראו ראיה רוחנית. ובזה פרשתי [במדבר י"ג ל'] עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה, ולכן אמרו [שם י"ד ט'] סר צלם מעליהם [בראשית מ"ז ל'] הוא האויר הנזכר, וזה סימן מובהק כי ה' אתנו למסרם בידינו, ולכן אל תיראום כי יכול נוכל להם בודאי כי כבר כבשנו את הארץ בעודנו במדבר מחמת הצל הנזכר. ועל כן מה שאמר כאן עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחוץ לארץ שיקבעו בארץ ישראל, לאו על גוף הקרקע קאמר שתעקר, אלא על האויר שהוא הצל הפרוס וחונה בבתי כנסיות ובתי מדרשות, וכן הענין בתבור וכרמל שבא הצל שלהם ולא גוף ההרים".





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.