כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

מועד קטן ט' (ע"א) - לימוד מקל וחומר


מועד קטן ט' (ע"א):

אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא מאי דרוש אמרו קל וחומר ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה מקדש דקדושתו קדושת עולם וקרבן צבור ויום הכפורים דענוש כרת לא כל שכן אלא אמאי היו דואגים התם צורך גבוה הכא צורך הדיוט הכא נמי מיעבד ליעבדו מיכל לא ניכלו ולא לישתו אין שמחה בלא אכילה ושתיה.

עי' מהרש"א ד"ה ומה משכן וכו':

ובפשיטות מקרבן צבור של שבת וקרבן תמיד שדוחה שבת לא הוה מצי יליף משום דמצות הקב"ה עלינו כן מה שאין כן בקרבן צבור דחנוכת המזבח במקדש דהקריבו מעצמם בלי ציוי משום שמחה אבל מקרבן יחיד דנשיאים בחנוכת המשכן דכמו כן לא היה בו ציוי יליף שפיר.

דבר מיוחד הוא שהדבר שעושים משום שמחה דוחה שבת ויום הכיפורים.
נראה שחנוכת המשכן והמקדש אינם בסדר הרגיל של החיים. אין זה עוד מאורע בין מאורעות החיים.
יש בחנוכה זו התפרצות של קדושה ושל חיים עליונים למעלה מן הסדר. עיקר החידוש שנעשה בעולם בחנוכה זו הוא חיבור הכל אל הקדש ואל שרש החיים.
כל מציאות החיים נעשית תכלית לעצמה, ולא רק כאמצעי להופעת הקדש.
בימי חנוכת המשכן והמקדש, כל הקדושה העתידית מתגלה ויורדת אל המציאות.
החיים המחוברים אל הקדש מתגלים בכל עומק משמעותם וכל המתחבר אליהם מתקדש עמהם.
השמחה עליונה הפורצת בעת הזו היא תכלית הכל וכל סדר החיים הרגיל נדחה מפניה. על כן דוחה שמחה זו את השבת בקרבנות ואת יום כיפור באכילה ושתיה, שהרי אכילתם ביום זה היא כתענית והיא אכילה עליונה כאכילת מזבח את הקרבן.
דרשת הקל וחומר היא, שהמשכן הוא לשעה ואין מקומו קדוש, אף קרבן הנשיאים קרבן יחיד הוא, ואעפ"כ דוחה שבת שחמורה ושענשה בסקילה. אף חנוכת המשכן מגלה את קדושת החיים העליונה. קל וחומר לחנוכת המקדש, שקדושתו קדושת עולם, שכן מקומו קדוש אף בחורבנו ואין מקדש במקום אחר אחריו1, שידחה את תענית יום הכיפורים שאינה אלא בכרת, והוא קל לעומת ענש סקילה של שבת.
הקל וחומר הוא כפשוטו, שהשבת חמורה ויום הכיפורים קל. אף רש"י דקדק במה שכתב בד"ה "דאיסור סקילה" - דחמור מכרת. עכ"ל. שבת ענשה "חמור" יותר מיום הכיפורים שנבחן כ"קל" לעומת ענש שבת.






1 עי' רבינו חננאל ותוס' הרא"ש שפירשו כן.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.