כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

יבמות י"א (ע"ב) - לימוד מקל וחומר


יבמות י"א (ע"ב):

אמר רבי חייא בר אבא רבי יוחנן בעי המחזיר גרושתו משניסת צרתה מהו אמר ליה רבי אמי ותיבעי לך היא גופה היא גופה לא קמיבעיא לי דאמרינן קל וחומר במותר לה אסורה באסור לה לא כל שכן.

מותר ואסור הם קל וחמור. המותר הוא במידת החסד והאסור במידת הדין.
על כן אמרו שאם במותר לה שהוא בעלה (והקשר ביניהם בחי' חסד), אסורה עליו משנישאת אחר גירושיה, אחי בעלה שהייתה אסורה עליו, והקשרים שלהם הם בבחינת דין, קל וחומר שאסורה עליו.
שאלה הגמ', האם אלים ק"ו זה לאסור גם את צרתה על אחי בעלה. יש להבין שאלה זו. ובהמשך אמרו לדעה אחת שלא אלים ק"ו למדחי צרתה ועליה בעו אי אלים ק"ו במקום מצוה.
מה פשר השאלה אם עליה עצמה אלים קל וחומר במקום מצוה?
נראה שהשאלה הנידונית בסוגיה היא האם מכח הקל וחומר נחשב אחי הבעל המת, כמו אחיו ממש, שהוא בא במקומו, עד כדי כך שאיסור מחזיר גרושתו חל עליו כאילו הוא הבעל הראשון זה נקרא "אלים ק"ו", או שלא אמרינן "אלים קל וחומר" ואחי הבעל המת, נחשב ליבם המצֻווה במצוות יבום הדוחה איסור מחזיר גרושתו.
בהנהגת קל וחומר שונה לשון האר"י מלשונו של הרב קוק זצ"ל.
כך לשון האר"י:

דרשא זו מצד המלכות, שמקבלת מהת"ת פעם כך ופעם כך, כי פעם תקבל מחו"ג שבת"ת, וזהו מקל. כי קל רמז לרחמים, המקילים את הדין, ומרחמים על העולם. וחומר, רומז אל הדין, המחמיר לדון את העולם, הרי מדה א'. ומדה זו, כשהעולם נידון קצת ממנו בדין גמור, וקצת ממנו ברחמים גמורים, ומרחם על העולם.

כך לשון הרב:

הקל והחומר בערכי התורה הוא כמו הגודל והקוטן במציאות הכללית, המוחשית והערכית. אם לא הגודל לא נודע לנו הקוטן, ואם לא הקוטן לא נדע את הגודל, כי הם ערכים שהם נמדדים דוקא זה לעומת זה, וכמו כן הוא הקל והחומר. לולא מדת הקל לא ידענו הערכה למדת החומר, ולולא מדת החומר לא ידענו הערכת הקל. רק זה לעומת זה הם נשקלים, קל לעומת חומר, וחומר לעומת קל. ובכללות מדת הקל נמשכת היא מהופעת הרוח הגדולה, שאין שם כי-אם שאיפה עזיזה למלאות כל חוב, להרבות אור קדש, ולהגדיל תורה ומצוה ולהאדירה. שם הענג הוא ההולך ומניע את כל התנועות שבמעשה, והכל הוא קל. והחומר כבר בא מצד כובד הראש של הכרח ההגנה נגד צד הרצון הסוער ומניע את כל מה שיש בחיים ובהויה משום גסות ומשום הפרעה. וקבלת עול מלכות שמים באה בזה להרשים את כל רשימת קדשה, ושני המזוגים יחד בונים את שלמותה שלהמדה, שהיא מאוחדת משני הזרמים, העליוני והתחתיתי, שמשניהם יחד מתחצבת היא מדתה של תכונת הקל וחומר.


האר"י מדגיש שבהנהגת קל וחומר, הקל עומד לעצמו והוא בהנהגת רחמים, והחמור עומד לעצמו והוא בהנהגת הדין.
לעומת זאת לשון הרב מלמד על איזו בחינה של מיזוג בין הקל והחמור ויש בחינה מסויימת של קשר ביניהם.
בסוגייתנו אפשר שאלו שני צידי הבעיה. הצד האחד שאַלִים קל וחומר היינו שהאח עומד ממש במקום הבעל הראשון שמת, והוא עצמו נחשב מחזיר גרושתו.
זה מתאים יותר ללשונו של הרב.
הצד השני שלא אלים קל וחומר, היינו שהאח במקומו עומד ואין עליו דין מחזיר גרושתו, אלא מצוות יבום עליו הדוחה איסור לאו.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.