כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

כתובות קי"א (ע"ב) - לימוד מקל וחומר

כתובות קי"א (ע"ב):

וא"ר חייא בר יוסף עתידים צדיקים שיעמדו במלבושיהן ק"ו מחטה מה חטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין צדיקים שנקברו בלבושיהן על אחת כמה וכמה.

הדברים תמוהים:
א. מדוע רק הצדיקים יעמדו והלא מן הקל וחומר יש ללמוד שכל אדם הנקבר בלבושו יעמוד ככמה לבושים.
ב. עי' תוס' ד"ה בלבושיהן שדן אם הוא לבוש של תכריכין או לבוש של החיים ומן הירושלמי הוכיח שמדובר בלבוש מחיים. ועי' גליון הש"ס. והוא תמוה שכן מה שייכות יש לקל וחומר עם לבושיהן שלבשו בחיייהם.
ג. צריך עיון מה משמעות הדברים ולמאי איכפת לן אם יקומו בלבושיהן ומה יתרון יש בזה.

ברוך השם שזכיתי לכוון למש"כ בספר אגרא דכלא וזו לשונו:

וכן עתידים צדיקים שיעמדו בלבושיהן, הם הם לבושי רוחניים חלוקא דרבנן ממעשה המצוות הבא מעדן העליון אשר שם מקום המצוות ומזה נתהווה החלוקא דרבנן.

נראה פשוט שחז"ל במימרא זו רומזים לנו על לבוש מיוחד לצדיקים המזכה אותם לקבל אור עליון.
חז"ל רומזים לנו שהקבורה היא בחינה של זריעה1. מן החיטה למדנו שהזריעה מוסיפה עוד לבושים הבאים להגן על החטה כשבאה היא ויוצאת אל אור עולם.
כך צדיקים שיש להם לבושים הבאים ממעשה המצוות שלהם, בודאי אחר ה"זריעה" באדמה יקומו על אחת כמה וכמה לבושים אשר יאפשרו להם לקבל אור גדול ואלוקי.
ועי' בהרחבה על מושג חלוקא דרבנן בספר הביאורים לעץ חיים ממרן בעל הלשם בשער מטי ולא מטי.






1 עי' מש"כ בברכות דף ט"ו.






-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.