כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

קידושין ל"ג (ע"ב) - לימוד מקל וחומר


קידושין ל"ג (ע"ב):

איבעיא להו מהו לעמוד מפני ספר תורה ר' חלקיה ור' סימון ור' אלעזר אמרי קל וחומר מפני לומדיה עומדים מפניה לא כל שכן.

והקשו ראשונים ואחרונים מהגמרא במסכת מכות כ"ב (ע"ב):

אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה.

וכמה תירוצים נאמרו בענין1 ועדיין אין הדברים מיושבים.
נראה ששתי הסוגיות משלימות זו את זו. הן כך למדנו בתנא דבי אליהו פרק י"ד:

פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום מצאני אדם אחד שיש בו מקרא ואין בו משנה... ואמר לי רבי שני דברים יש בעולם ואני אוהבם בלבבי אהבה גמורה, ואלו הן: תורה וישראל, אבל איני יודע איזה מהם קודם. אמרתי לו, בני, דרכן של בני אדם אומרים התורה קדמה, שנאמר (משלי ח') 'ה' קנני ראשית דרכו וגו'', אבל אני אומר ישראל קדמו, שנאמר (ירמיה ב') 'קודש ישראל לה' ראשית תבואתה'. משל למלך שהיה לו אשה ובנים בתוך הבית וכתב את האגרת אל המקום שאשתו ובניו שם... אלמלא אשתי ובני שלי שעושין לי נחת רוח בתוך הבית החרבתי את המקום כך אלמלא הם ישראל לא נברא העולם ונחרב העולם לכך נאמר קודש ישראל לה' ראשית תבואתה ונאמר ה' קנני ראשית דרכו וגו'.

נראה שדברים אלו עמדו לפני הרב בכתבו את היסקא השניה באורות התורה (א', ב' - תושב"כ ותושב"ע):

תורה שבעל פה מונחת בעצם אופיה של האומה, שמצאה את ברכתה על ידי הגילוי השמימי של תורה שבכתב. בהתגלותה נמוכה היא תורה שבעל פה מתורה שבכתב. כי הרי הגורם הראשי למצא את נתיבתה היא התורה שבכתב, היחש העליון של האומה עם האלהות העליונה, עם המגמה של המגמות, עם הנצח וההוד שבעולמים ומלמעלה של כל כללותם. אבל בצורה הפנימית הלא התורה ניתנה לישראל בשביל סגולתם הפנימית העליונה, הרי גרמה סגולה אלהית גנוזה זו להופעת תורה מן השמים עליהם, ונמצאת עליונה תורה שבעל פה בשרשה משורש תורה שבכתב, "חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה".

ועי' מש"כ על דברי המדרש הקושר "זאת חוקת הפסח" ל"זאת חוקת התורה" ואף שם יש דיון בשאלה מה קודם למה ישראל לתורה או תורה לישראל.
אכן יש צד שבו ספר תורה עדיף וקודם שהרי התורה היא הנותנת משמעות לחיינו ולכל פועלינו. חז"ל סומכין דבריהם על התורה שבכתב ומרגלא בפומייהו לשאול "מנלן" ו"מנא הני מילי".
ויש צד שבו ישראל, ות"ח בראשם, הם עדיפים שהרי להם ניתנה התורה ואלמלי ישראל לא היתה תורה "וחביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה".
על כן יש בחינה שבה אנו אומרים מפני לומדיה עומדין מפניה לא כל שכן?
שהרי לומדיה סומכין כל דבר על התורה, ופסוקיה של תורה הם מקור לכל דברי התורה.
אף נכונה הבחינה שבה אנו אומרים כמה טיפשים הני אינשי שקמים מפני ספר תורה ולא קמים מפני גברא רבה, שאלמלי לומדיה אין לתורה משמעות, ותורתה של תורה נקבעת על ידי תלמידי החכמים העוסקים בה.
גם תורה נקראת ראשית שנאמר "ה' קנני ראשית דרכו" וגם ישראל נקראים ראשית שנאמר "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה" ושניהם אמת.
הלימוד בקל וחומר על שני צדדיו מלמד שההנהגה של ספר תורה ושל לומדי התורה היא שונה. שני דברים אלו הם שתי מדרגות שונות ומידות שונות.
הדגש הוא שיש כאן שתי תורות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה וחשובה ההבחנה בשתי התורות. לא השוואה אנו מחפשים כי אם הבדלה דרגאית ומידותית. זו משמעות הלימוד בקל וחומר על פי דברי האר"י2.






1 עי' מאירי בסוגיין ותוס' הרא"ש ופני יהושע ומהרש"א במכות.
2 לשון האר"י בביאורו לקל וחומר: "מקל וחומר - דרשא זו מצד המלכות, שמקבלת מהתפארת פעם כך ופעם כך, כי פעם תקבל מחסד וגבורה שבתפארת, וזהו מקל וחומר. כי קל רומז לרחמים, המקילים את הדין, ומרחמים על העולם. וחומר, רומז אל הדין, המחמיר לדון את העולם, הרי מדה א'. ומדה זו, כשהעולם נידון קצת ממנו בדין גמור, וקצת ממנו ברחמים גמורים, ומרחם על העולם".





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.