כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

בבא קמא ל"ח - לימוד מקל וחומר


בבא קמא ל"ח:

וכי מה עלה על דעתו של משה לעשות מלחמה שלא ברשות אלא נשא משה ק"ו בעצמו אמר ומה מדינים שלא באו אלא לעזור את מואב אמרה תורה צרור את המדינים והכיתם אותם מואבים עצמן לא כל שכן. אמר לו הקדוש ברוך הוא לא כשעלתה על דעתך עלתה על דעתי שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהן רות המואביה ונעמה העמונית.

עי' תוס' וראשונים ששאלו הרי אזהרת "אל תצר את מואב" נאמרה קודם פרשת מדין.
נראה שהקל וחומר של משה בא אף אחר "אל תצר את מואב", שכן הסיבה שאמרה תורה לא לצור את מואב הוא משום שארצם ירושה להם ואסור לישראל לכבוש ארצם.
עיין רמב"ן בסוף ספר המצוות שדקדק שרק מלחמת כיבוש אסורה ולא מלחמת נקמה כמדין.
משה רצה להילחם מלחמת נקמה מק"ו ועל זה אמר לו הקב"ה "שתי פרידות טובות" וכו'' משום שתי פרידות צריך להשאיר את האומות כמו שהן בתקפן, כדי שתצאנה רות המואביה ונעמה העמונית מכח תכונות האומות הללו, ויביאו כחן לישראל לתקנן ולהכניסן לקדושה. לכן נאסרה הנקמה.
עצם הקל וחומר הוא שלכאורה מדיין אינם בדין קשה, שכן לא הם יזמו את גרימת הנזק לישראל, אלא מואב, ועל כן דינם של מואב קשה יותר, ואם נצטווה משה לנקום במדין ולעשות להם כמידת הדין, קל וחומר שמצווה לעשות כן למואב, שראוי להם הדין יותר ממדין. ענה לו הקב"ה, שדווקא מואב הם בהנהגת רחמים משום שתי הפרדות העתידות לצאת מהן. י"ל, שכבר עתה נמצאת בכח אותה זכות של רות ונעמה, ועל כן כבר עתה ראויים הן למידת הרחמים.






-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.