כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

חולין ס' (ע"א) - לימוד מקל וחומר



חולין דף ס' ע"א:

דרש רבי חנינא בר פפא (תהילים קד) "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו" פסוק זה שר העולם אמרו בשעה שאמר הקב"ה (בראשית א) "למינהו" באילנות נשאו דשאים קל וחומר בעצמן אם רצונו של הקב"ה בערבוביא למה אמר "למינהו" באילנות ועוד ק"ו ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא אמר הקב"ה "למינהו" אנו עאכ"ו מיד כל אחד ואחד יצא למינו פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו.

נראה שיש כאן שתי "תנועות" תנועת ההתפשטות והערבוב ותנועת הצמצום והסדר הנקרא "למינהו".
זה ממש בחינת קל וחומר, חסד ודין. החסד הוא ההתפשטות האינסופית והדין הוא הצמצום.
מעצם הבריאה פועלים שני הכוחות הללו יחד.
חוק האנטרופיה1 קובע שהעולם שואף לאי סדר. העולם הוא בהתפשטות אינסופית היוצרת שאיפה של תהו, זו בחינה של חסד. צריך להשקיע אנרגיה וכח כדי לשמר את הסדר. זו מידת הדין והגבורה המצמצמת.
הדשאים נשאו קל וחומר בעצמן. אף שהם בעלי נטיה של התפשטות וערבוב, הם למדו מן האילנות שרצונו יתברך הוא שהעולם יהיה מסודר. לצמצם את ההתפשטות והערבוב.
מה אם האילנות שמטבען משמרים את הסדר, והצמצום הוא באופיים, אף על פי כן נצטוו על "למינהו", דהיינו לשמור את הסדר (שכן גם באילנות יש כח הגורם לערבוב - הוא כח האנטרופיה - המצריך צווי לסדר ומכאן שרצונו יתברך בסדר) אנו הדשאים שמטבענו להתערבב ולהתפשט על אחת כמה וכמה שראוי לנו הצווי "למינהו", המורה על הצורך לשמר את הסדר.
אם מי שמטבעו משמר את הסדר נצטווה על "למינהו" צווי המורה על הסדר אנו הדשאים על אחת כמה וכמה שראוי לנו הצווי "למינהו" שכן מבלעדי הצווי הזה, טבענו להתערבב ולהתפשט ולקלקל את הסדר.
ושרו של עולם פתח ואמר:

יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו.

כבוד ה' הוא הלבוש לשם ה'. ר' יוחנן קרא למלבושים כבוד2. הלבוש הוא הצמצום והסתרת האור על מנת שיוכל העולם לסובלו ולחיות לאורו. הלבוש הוא הכח (האנרגיה) שמושקעת בשמירת הסדר של העולם והסדר מביא לשמחת ה' במעשיו.

העולה מן הדברים שהעולם מצד עצמו מונהג במידת קל וחומר. קל מצד ההתפשטות האינסופית שלו, וחומר מצד אנרגיית הצמצום המקבעת את הסדר ואת ההרמוניה, את הקצב ואת הדיוק.

פסוק זה מבטא אמונו של הקב"ה בעולמו.
כבוד ה' הוא לעולם. יש בבריאה את הכח להמשיך לעולם. ישמח ה' במעשיו - הקב"ה שמח ומאמין במעשיו. מעשיו אלו הברואים אשר עניינם הוא תיקון עולם. מעשה - לשון תיקון כמו "ותעש את ציפורניה".
הקב"ה שמח במעשיו אשר בכחם לתקן את העולם, על פי היעד שייעד לו הבורא.
הקל וחומר שנשאו דשאים מבטא את רצון התיקון. קל וחומר "הלא דין הוא" והוא ביטוי למסגרת אשר יש לה חוקים. מידת קל וחומר מלמד על הנהגת העולם על פי חוקים. הנהגה זו מאפשרת ללמוד מההנהגה האלוקית ולהמשיכה למקומות אחרים על פי כח דרישת התורה והמציאות. כך ממשיך כבוד ה' לעולם, לכל מקום ולכל זמן.
הדשאים יכולים היו לומר שתכונתם היא הערבוב. אינם מתאימים למסגרת כל שהיא וטבעם הוא התפשטות אינסופית. על כן רוצים הם דווקא עולם בלא מסגרת. שאיפתם היא לנגוע בתוהו ולמרוד בכל הגבלה מסגרתית.
אבל הם למדו קל וחומר. הבינו הם שיש הנהגה אלוקית ויש יעוד לעולם וחוקים על ידם יגיע העולם ליעדו. מן האילנות למדו הם על רצון ה' במסגרת של "למינו". שההמשכיות תהיה כל מין למינו בלא ערבוב מיני הדשא והעשב השונים.
בכך ימשיך כבוד ה' לעולם, ולא תהיה מציאות שהעולם יהרוס את עצמו וישוב לתוהו ובוהו.
זו שמחת ה' במעשיו, שאכן מחשבתם היא מחשבה של תיקון, התיקון לעולם הוא היכולת להגביל ולמעט את ההשפעה כדי להכניסה למסגרת ויכולת העולם להכיל אותה ולהמשיך להתקיים.
הטבע שותף למעשה בראשית בכך שהוא מוליך לתיקון, ולא משתמש בחוקים ובתכונות שלו בדרך של תוהו והרס.
יש ללמוד מכאן על האמון שנתן הקב"ה לישראל שנתן להם קל וחומר אותו דורשים מעצמן, ומאמין בהם שידרשוהו לטוב ולתיקון, ומידותיה של תורה ינהיגוה לנצחיות התורה ולקיומה בכל זמן ובכל תקופה בכל סוג של שלטון ובכל סוג של כלכלה ותרבות ובכל סוג של מזג אויר ופעולות הטבע.






1 העולם שואף להתפוררות ולאי סדר וצריך להשקיע אנרגיה כדי לשמור אותו מסודר. לדוגמא: קבוצת קרשים המונחת בערמה, לא תהפוך לעולם להיות שולחן, אך שולחן המונח כך בטבע, ללא כל טיפול - יהיה תוך זמן מה ערימת קרשים... עפר לא נהיה בעל חיים, אך בעל חיים שמפסיק לקלוט אנרגיה, הופך לעפר מן האדמה.
2 "ר' יוחנן קרי למאני מכבדותא" (שבת קי"ג ע"ב)





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.