כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

חולין ס' (ע"א) - לימוד מקל וחומר



חולין דף ס' ע"א:

דרש רבי חנינא בר פפא (תהילים קד) "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו" פסוק זה שר העולם אמרו בשעה שאמר הקב"ה (בראשית א) "למינהו" באילנות נשאו דשאים קל וחומר בעצמן אם רצונו של הקב"ה בערבוביא למה אמר "למינהו" באילנות ועוד ק"ו ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא אמר הקב"ה "למינהו" אנו עאכ"ו מיד כל אחד ואחד יצא למינו פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו.

נראה שיש כאן שתי "תנועות" תנועת ההתפשטות והערבוב ותנועת הצמצום והסדר הנקרא "למינהו".
זה ממש בחינת קל וחומר, חסד ודין. החסד הוא ההתפשטות האינסופית והדין הוא הצמצום.
מעצם הבריאה פועלים שני הכוחות הללו יחד.
חוק האנטרופיה1 קובע שהעולם שואף לאי סדר. העולם הוא בהתפשטות אינסופית היוצרת שאיפה של תהו, זו בחינה של חסד. צריך להשקיע אנרגיה וכח כדי לשמר את הסדר. זו מידת הדין והגבורה המצמצמת.
הדשאים נשאו קל וחומר בעצמן. אף שהם בעלי נטיה של התפשטות וערבוב, הם למדו מן האילנות שרצונו יתברך הוא שהעולם יהיה מסודר. לצמצם את ההתפשטות והערבוב.
מה אם האילנות שמטבען משמרים את הסדר, והצמצום הוא באופיים, אף על פי כן נצטוו על "למינהו", דהיינו לשמור את הסדר (שכן גם באילנות יש כח הגורם לערבוב - הוא כח האנטרופיה - המצריך צווי לסדר ומכאן שרצונו יתברך בסדר) אנו הדשאים שמטבענו להתערבב ולהתפשט על אחת כמה וכמה שראוי לנו הצווי "למינהו", המורה על הצורך לשמר את הסדר.
אם מי שמטבעו משמר את הסדר נצטווה על "למינהו" צווי המורה על הסדר אנו הדשאים על אחת כמה וכמה שראוי לנו הצווי "למינהו" שכן מבלעדי הצווי הזה, טבענו להתערבב ולהתפשט ולקלקל את הסדר.
ושרו של עולם פתח ואמר:

יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו.

כבוד ה' הוא הלבוש לשם ה'. ר' יוחנן קרא למלבושים כבוד2. הלבוש הוא הצמצום והסתרת האור על מנת שיוכל העולם לסובלו ולחיות לאורו. הלבוש הוא הכח (האנרגיה) שמושקעת בשמירת הסדר של העולם והסדר מביא לשמחת ה' במעשיו.

העולה מן הדברים שהעולם מצד עצמו מונהג במידת קל וחומר. קל מצד ההתפשטות האינסופית שלו, וחומר מצד אנרגיית הצמצום המקבעת את הסדר ואת ההרמוניה, את הקצב ואת הדיוק.






1 העולם שואף להתפוררות ולאי סדר וצריך להשקיע אנרגיה כדי לשמור אותו מסודר. לדוגמא: קבוצת קרשים המונחת בערמה, לא תהפוך לעולם להיות שולחן, אך שולחן המונח כך בטבע, ללא כל טיפול - יהיה תוך זמן מה ערימת קרשים... עפר לא נהיה בעל חיים, אך בעל חיים שמפסיק לקלוט אנרגיה, הופך לעפר מן האדמה.
2 "ר' יוחנן קרי למאני מכבדותא" (שבת קי"ג ע"ב)





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.