כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

עירובין נ"ד (ע"ב) - לימוד מקל וחומר


עירובין נ"ד (ע"ב):

א"ר אליעזר חייב אדם לשנות לתלמידו ארבעה פעמים מקל וחומר ומה אהרן שלמד מפי משה ומשה מפי הגבורה כך הדיוט מפי הדיוט על אחת כמה וכמה.

ק"ו דומה מצאנו בריש ספרא (א', ט'):

ומה היו הפסקות משמשות? ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין. והלא דברים קל וחומר: מה מי שהוא שומע מפי הקב"ה ומדבר ברוח הקדש צריך להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, על אחת כמה וכמה הדיוט הלומד מן ההדיוט.

ועי' רש"י בעירובין:

ומה אהרן ששמע ממשה כו'. ומסתייעא מילתא להתקיים בלבו להבין מהר אפ'ילו הכי שמע ארבע פעמים.

החסד מתפשט ומתחבר לנפשו, ואם אהרון שהתורה מתחברת אליו בטבעיות - מסתייעא מילתא - אעפ"כ צריך לשמוע ארבעה פעמים, ק"ו להדיוט שהתורה אצלו בחי' דין שאינה מתחברת אליו בטבעיות, שצריך לחזור ד' פעמים.
הביטוי ברש"י "מסתייעא מילתא" נלקח מהמשך הגמ':

כיון דמשה מפי הגבורה גמר מסתייעא מלתיה

ויש להבין ש"מפי הגבורה" משמע ששייך למידת הגבורה והדין. ומסתייעא מילתא הוא בחי' חסד.
נראה ש"מפי הגבורה" היינו שזה נובע מטבעיותו של העולם. ועי' אורות עמ' כ"ד- כ"ה:

הגבורה האלקית השרויה בעולם, שחדשה את העולם ומחדשתו בכל יום, היא היא שמפיה שמענו את התורה... את הגוף אין אנחנו עוזבים... כי אם אנחנו מנצחים אותו...
הגבורה האלקית בעולם אינה נפגשת במה שחוץ להמצאתה, וקל וחומר שמחוץ לשלטונה, אם כן היא בכל תכסיסיה מלאה עומק רחמים.
המצאת הנגודים מרחיבה את גבול היש...
ומתנשאת בגבורה על כל, מלאה ענוה עם כל וחשוקת רחמים על כל, היא יסוד תפארת ישראל, המובעה באמת ליעקב, במטרת כסא ד' בעולם...

הגבורה היא המאפשרת לשמוע ולקבל את הדברים בטבעיות. בלא הגבורה חלילה, היו הדברים באים בשטף שאין כלים בעולם לקבלו. על כן שמענו "מפי הגבורה" "אנכי" ו"לא יהיה לך", ומשה שמע הכל מפי הגבורה.
דומה הדבר לגבורת גשמים, שהגבורה גורמת לגשמים להיות סייעתא לעולם ולא חורבן לעולם בשטף ירידתם.
הגבורה היא המאפשרת לחסד האלוקי להשפיע על העולם באופן הבונה את העולם ומחברו אל הטוב האלוקי.

על כן למדו קל וחומר. ה"קל" הוא ההנהגה של משה ואהרון המחוברים אל השפע האלוקי של תורה. ה"חמור" הוא ההנהגה של הדיוט שאינו מחובר בטבעיותו אל השפע, וצריך הוא להתאמץ ולהתגבר (מלשון גבורה ודין) כדי לעבור תהליך של התחברות לשפע של תורה.
אם משה צריך רווח להתבונן בדברים ששמע מפי הקב"ה ואם אהרון צריך לחזור ארבע פעמים על דברים ששמע מפי משה, קל וחומר להדיוט מפי הדיוט שצריך להתגבר, לחזור על הדברים ולהתבונן בין פרשה לפרשה.






-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.