כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

פסחים ל"א (ע"ב) - לימוד מקל וחומר


פסחים ל"א (ע"ב):

... ת"ק סבר הני מילי ישראל מישראל... ור"מ סבר קל וחומר ישראל מישראל קני ישראל מנכרי לא כל שכן.

נראה שנחלקו ר"מ ות"ק אם "צדקה" בהשבת משכון "סיבה" היא לזה שבעל חוב קונה משכון או "סימן" לזה שבעל חוב קונה משכון.
לת"ק סיבה היא. התורה הקנתה משכון למלוה כדי שבהחזרתו תהיה צדקה, ולכן ישראל שקיבל משכון מנכרי, אינו קונה, כדי שלא תהיה צדקה כשישיב לו המשכון, שכן אינו בתורת צדקה וכיון שאינו בתורת צדקה גם הקנין לא שייך.
ור"מ סובר שהצדקה אינה אלא סימן. באמת מן הדין קונה המלוה המשכון וסימן לכך היא שהתורה קוראת להשבת המשכון צדקה. על כן לומד הוא קל וחומר שאם ישראל מישראל קונה משכון, ישראל מנכרי לא כל שכן.
ועצם הקל וחומר, נראה שלר"מ ישראל מישראל קני משכון, בישראל הבעלות על הממון היא בעצם, ואינה רק זכות שימוש בחפץ וכמו שכתב הרב חרל"פ בהקדמה למסכת אבות מי מרום ח"א ע' ס"ה:

ואחרי שעניין האדנות הוא ממידת קונו יש לעמוד על אופי הבעלות על דברים הנקנים, שאינה בעיקר בשביל ההשתמשות שישיגו באמצעות הדברים הנקנים לו, אלא שעצם הבעלות הוא ענין נשגב ושלם, שכשם שהבעלות העליונה היא שלא לשם תשמישים, כי איננו נצרך ח"ו לשום אחד מבריותיו, כן הבעלות האמיתית הנמשכת אלינו התכלית היא הבעלות בעצמה מבלעדי ערך התשמישים, והעד על זה הוא מה שנפשו של אדם בוחלת בתשמישים בלא בעלות.

וזה עומק דברי הגמרא ב"ק (ל"ח) שור של ישראל שנגח שור של נכרי פטור:

שור של ישראל שנגח שור של נכרי פטור: אמרי ממה נפשך אי רעהו דוקא דנכרי כי נגח דישראל נמי ליפטר ואי רעהו לאו דוקא אפילו דישראל כי נגח דנכרי נחייב א"ר אבהו אמר קרא (חבקוק ג) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח כיון שלא קיימו עמד והתיר ממונן לישראל רבי יוחנן אמר מהכא (דברים לג) הופיע מהר פארן מפארן הופיע ממונם לישראל.

על כן אמרינן שאם ישראל מישראל קני שצריך קנין חזק להפקיע הבעלות העצמית על החפץ, ישראל מנכרי, שאין צריך להפקעת הבעלות העצמית שהרי התיר ממונו לישראל, ורק את זכות השימוש צריך להפקיע, קל וחומר שקני.
בישראל יש התפשטות לאדם על ממונו והיא חלק מעצמותו על כן אמרינן בבכורות (דף ב') שכישראל מוכר בהמה לנכרי מפקיע אותה מקדושתה שהייתה שומרת שבת וכשקונה אותה מנכרי מכניסה לקדושה.
אבל בנכרי אין לעצמותו התפשטות אל קנייניו ורק כשמשתמש בפועל אז נחשב שלו1.
וכך יש להבין את הקל וחומר.






1 עי' מיטב הארץ עמ' 213 הערה 19, ב': ממונם של נכרים אינו שלהם בצורה מלאה, כיון שאין להם בעלות על ממונם מלבד זכות השימוש בו, ועל כן שור של ישראל שנגח שור נכרי פטור, שאין זה "שור רעהו".






-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.