כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

פסחים קי"ח (ע"ב) - לימוד מקל וחומר


הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

פסחים קי"ח (ע"ב):

אמר אבא מאי דכתיב הללו את ה' כל גוים אומות העולם מאי עבידתייהו הכי קאמר הללו את ה' כל גוים אגבורות ונפלאות דעביד בהדייהו כל שכן אנו דגבר עלינו חסדו.

כתב האר"י במידת קל וחומר:

דרשא זו מצד המלכות, שמקבלת מהת"ת פעם כך ופעם כך, כי פעם תקבל מחו"ג שבת"ת, וזהו מקל. כי קל רמז לרחמים, המקילים את הדין, ומרחמים על העולם. וחומר, רומז אל הדין, המחמיר לדון את העולם, הרי מדה א'. ומדה זו, כשהעולם נידון קצת ממנו בדין גמור, וקצת ממנו ברחמים גמורים, ומרחם על העולם.

מפורש בדבריו שמידה זו נוהגת כשהקב"ה מנהיג חלק מן העולם בדין וחלק בחסדו ברחמים. פשוט הוא שהעולם מונהג במידת הדין וישראל במידת הרחמים. על כן דרשינן קל וחומר אם אומות העולם מהללים את ה' על החסד שעושה עימהם, אף שהמידה הראויה להם היא מידת הדין קל וחומר ישראל שמונהגים בחסד שראוי שיהללו את ה' על חסדו כי גבר עליהם.
ובהמשך:

עתידה מצרים שתביא דורון למשיח כסבור אינו מקבל מהם אמר לו הקדוש ברוך הוא למשיח קבל מהם אכסניא עשו לבניי במצרים מיד יאתיו חשמנים מני מצרים נשאה כוש קל וחומר בעצמה ומה הללו שנשתעבדו בהן כך אני שלא נשתעבדתי בהן לא כל שכן אמר לו הקדוש ברוך הוא קבל מהם מיד כוש תריץ ידיו לאלהים נשאה מלכות [רומי] הרשעה קל וחומר בעצמה ומה הללו שאין אחיהן כך אנו שאנו אחיהן לא כל שכן אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל גער חית קנה געור חיה וקנה לך עדה דבר אחר געור חית קנה שדרה בין הקנים דכתיב יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן געור בחיה שכל מעשיה נכתבין בקולמוס אחד עדת אבירים בעגלי עמים ששחטו אבירים כעגלים שאין להם בעלים מתרפס ברצי כסף שפושטין יד לקבל ממון ואין עושין רצון בעלים.

כוש נשארה ק"ו בעצמה ומה מצרים שנשתעבדו בישראל קיבל מלך המשיח את הדורון שלהם, הם שלא נשתעבדו לא כל שכן. ואף כי ק"ו פריכא הוא (עי' מהרש"א) שהרי מצרים היו אכסניא לישראל מ"מ קיבל הקב"ה הקל וחומר.
אף כאן נראה שהקל וחומר הוא בבחי' דין ורחמים שמצרים אף שהקב"ה דן אותם במידת הדין על שהשתעבדו בישראל ופסוק מפורש דרשו על כך בפרשת וארא (שמות ו', ב'):

וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'.

ודרשו חכמים (שמות רבה ו', ב'):

ורבי יוסי בר רבי חנינא אמר:
אלוקים - על המצריים.
אני ה' - על ישראל.

לשון דיבור ושם אלוקים הוא במידת הדין.
ולשון ויאמר ושם הוי' הוא במידת הרחמים.
ואף שנידונו במידת הדין קיבל מלך המשיח הדורון, כוש שלא השתעבדו בישראל ועל כן אין הדין שלהם דין קשה, על אחת כמה וכמה שיש לקבל הדורון מהם.
אף רומי הרשעה נשאה ק"ו, שהרי אח עשו ליעקב וראוי לדונו במידת הרחמים וק"ו זה לא קיבל הקב"ה, שכן האחוה לא באה לביטוי בחייהם המעשיים. אדרבה רומי הרשעה ומלכות חייבת הם נקראים וראוי לדונם בדין קשה ולא לקבל הדורון מהם, אלא אדרבה לגעור בהם.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.