כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

תמורה (י"ב) - לימוד מגזירה שוה


הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

תמורה י"ב:

תניא רבי שמעון אומר וכי עפר הוא והלא אפר הוא שינה הכתוב ממשמעו לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן עפר ונאמר להלן (במדבר ה) עפר מה להלן עפר ע"ג המים אף כאן עפר על גבי המים ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף כאן הקדים עפר למים כשר

לימוד זה מלמדנו על היחס הנכון שבין המים לעפר הן בסוטה והן במי חטאת בטהרת טומאת מת על ידי הזאת מי חטאת.
המפגש בין המים לעפר החל עם הווצרות הארץ.
כך נאמר בפרקי דרבי אליעזר פ"ג:

הארץ מאיזה מקום נבראת? משלג שתחת כסא הכבוד, לקח וזרק על המים ונקפאו המים ונעשה עפר הארץ, שנאמר (איוב לז, ו): "כִּי לַשֶּׁלַג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ". קורקיסי השמים במימי אוקינוס הם אחוזים שמימי אוקיאנוס עומדין בין קצות השמים ובין קצות הארץ וקצות השמים על מימי אוקיינוס הם אחוזים שמימי אוקיינוס בין קצות ארץ לבין קצות השמים וקצות השמים על מימי אוקיינוס הם פרושים, שנאמר (תהלים קד, ג): "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ?לִיּוֹתָיו". תוכן של שמים עולה למעלה כדורם הוא כאהל פרושה קצותיה למטה ותוכה למעלה וכל בני אדם יושבים תחתיה, כך הן השמים - קצתם למטה ותוכן למעלה כאהל, שנאמר ויסתתם כאהל לשבת.

המים הם יסוד ההתפשטות. הארץ היא יסוד המוצקות הבאה על ידי התגבשות וצמצום ההתפשטות.
שני כוחות אלו הם הבונים את החיים ואת האדם: תנועת ההתפשטות וההתרחבות והתנועה המצמצמת והמגבילה.
יש שאיפות גדולות ורצונות גדולים לאדם ומכאן כח ההתרחבות וההתפשטות. ויש את הכח המגדיר ומנתב את השאיפות למסלול ולחוקיות. שילוב שניהם הוא החיים.
שילוב שניהם היא גזירה שוה הממצעת בין החסד שהוא התפשטות אינסופית לבין הדין והצמצום.
הטומאה באה מחולשת כוחות החיים כפי שכותב הכוזרי (מאמר שני, ס'):

אחר בקשת הסליחה מאת הא-לוה ומתוך הימנעות מהכרעה - אני אומר: ייתכן כי הצרעת והזיבות תלויות בטומאת המת, כי המוות הוא ההפסד הכללי לגוף, והאבר המצורע דומה למת. וכן הזרע הנפסד, כי יש בו רוח חיים טבעי ובו ההכנה להיות לטיפת דם ממנה יתהווה האדם - הפסדו של זרע זה הוא, אם כן, ניגוד לתכונת החיות ורוח החיים.

הטהרה מטומאת מת באה על ידי מי חטאת אשר בהם מעורבים אפר הפרה והמים החיים.
המים הם מקור כל החיים. הם ביטוי לכח ההתפשטות. "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" עוד קודם שנתגלתה היבשה המוצקה. והאפר הוא הנשאר מן הפרה אחר שריפתה באופן שאינו משתנה יותר. האפר הוא הגרעין הקשה של כח הצמצום שאינו יכול להצטמצם יותר.
המים והאפר הם מחזירים לאדם את כוחות החיים שנחלשו ושנאבדו ושוב הוא חוזר לשלב נכון בין שאיפות התפשטותו לבין הגדרתם וצמצומם על מנת לפעול במציאות.
גם בסוטה בא הקלקול מחוסר הבנה נכונה של החסד והרצון האינסופי להתחבר ללא גבולות.
המים והעפר מקרקע המשכן מחזירים את החסד אל החוקיות הנכונה ומבררים את כוחות החיים הנכונים.
גזירה שוה היא המתאימה ללימוד יסוד זה של מיצוע בין החסד והדין, ההתפשטות והצמצום, כדברי האר"י.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.