כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

תענית ה' (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


תענית דף ה' (ע"א):

ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם מאי היא עבודה זרה כתיב הכא מוסר הבלים עץ הוא וכתיב התם הבל המה מעשה תעתעים.

וברש"י ד"ה " ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו":

"ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא" אי לאו גזרה שוה היה משמע אטומים כעץ לקבל מוסר, ולשוא היו לוקין.

נראה שהלימוד בגזירה שוה בא למתק את הדין1, ולומר שהענש, אפי' בגהנם, אינו רע מוחלט, אלא בא לבשם העולם ולהיטיבו באחריתו.
ענשי התורה לא באו רק להעניש ולהרע. תפקידם הוא לבער את הרע ולהופיע את הטוב. הביטוי "מוסר הבלים עץ הוא" מקבל משמעות של מוסר הניתן לעובדי ע"ז. מוסר בודאי עניינו לכוון את האדם אל הדרך הנכונה. אף ענשי התורה באים לכוון את האדם ולנקות נשמתו מכל תעתועי העולם הזה, על מנת שיהיה ראוי לקבלת האמת והשפע האלוקי.






1 הנהגת ג"ש היא הנהגת המיתוק כפי שהתבאר במבוא לג"ש.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.