כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

יבמות י"ז (ע"ב) - לימוד מגזירה שוה


יבמות י"ז (ע"ב):

רבה אמר אחין מן האב יליף אחוה אחוה מבני יעקב מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם ולילף אחוה אחוה מעריות דנין אחים מאחים ואין דנין אחים מאחיך מאי נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה ה"מ היכא דליכא מידי דדמי ליה אבל היכא דאיכא מידי דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן ולילף אחוה אחוה מלוט דכתיב כי אנשים אחים אנחנו מסתברא מבני יעקב הוה ליה למילף משום דמפני מדהוה ליה למכתב שנים עשר עבדיך בני אבינו וכתיב אחים שמע מינה לאפנויי.

משמע מדברי הגמ' שמילת "אחים" מתאימה לג"ש וקבלו ללומדה בג"ש ועל כן למדו "אחים" "אחים" שהוא "מילתא דדמי ליה" ואם לא היה מקור למילה אחים, היו לומדים ממילים אחרות דומות כמו "אחיך".
אמנם כן הוא, שהמילה אחים ראויה לג"ש שכן עניינה דומה להנהגת גזירה שוה שהיא מאחה את הקצוות וממזגת בין חסד ודין וקושרת כל הספירות, וזו הנהגת התפארת כלשון האר"י ז"ל1.
כן כתבו בפרדס רימונים בשער ערכי הכינויים בערך אח:

אח הוא התפארת כי הוא אח אל המלכות ונקרא אח מצד החסד. וכן פירש הרשב"י ע"ה בתיקונים (תקונא נ"ו דף פז). וז"ל תמן אתקרי ו' אח. ועוד הוא נקרא אח בהיותו כלול מט' ספירות עד המלכות [טז] וכן הוא א"ח א' כ"ע ח' שמונה ספירות מחכמה עד היסוד. כל זה נתבאר בר"מ ובתיקונים.

מה שהזכיר אח שנקרא ו' הוא בתיקונא נ"ו שם נאמר "אח איהו עמודא כאמציעתא" (דף צ') ועוד נאמר שם "ו' - אח, וה'- אחות".
על כן ברור לגמרא שמשמעות המילה אחים בפסוק "כי ישבו אחים יחדיו" תהא נלמדת בגזירה שוה, שזו היא הנהגת האחוה.






1 לשון האר"י בג"ש: "לפעמים תקבל מתפארת שבתפארת, שהוא מכריע בקו השוה בין החו"ג, ואז יהיה העולם נידון בדרך ממוזג, לא רחמים גמורים ולא דין גמורים, אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעת בסוד התפארת".







-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.