כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

יבמות ק"ד (ע"א) - לימוד מגזירה שוה

יבמות ק"ד (ע"א):

ר"א אומר מנין לרציעה שהיא באזן הימנית נאמר כאן אזן ונאמר להלן אזן מה להלן ימין אף כאן ימין אמר רב יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה רבא אמר לעולם לא תיפוך אזן אזן מופני רגל רגל לא מופני וכי לא מופני מאי פירכא איכא איכא למיפרך מה למצורע שכן טעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת.

נאמר בנרצע פעמים "אזנו" בשמות (כ"א, ו') נאמר:

והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם.

ונאמר בדברים (ט"ו, י"ז):

ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן.

ונאמר במצורע (ויקרא י"ד, י"ד):

ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית.

מה מצורע אזנו הימנית אף נרצע אזנו הימנית.
נראה שהסוגיא זו תתבאר על פי הבנת הרב קוק את מידת גזירה שוה. וזו לשונו:

אף על פי שמצד ההתלבשות החצונה הענינים נראים כרחוקים זה מזה, אבל אוצרי החיים הפנימיים שלהם יש להם מהלך אחר, שמתחת למה שנראה ומוחש נפגשת שם השוואה נפלאה.

האוזן היא השער לכל אברי האדם ולכל מהותו. "חרשו נותן לו דמי כולו" המדבר לשון הרע פוגם בכח הדיבור ובכח השמיעה. השמיעה אצלו אינה על מנת לשמוע דבר ה' מלמעלה, אלא לשמוע לשון הרע מלמטה. על כן תיקונו הוא בדם הבא על תנוך אוזנו הימנית. אוזן ימין היא האזן המכוונת כלפי מעלה ובה נעשה הפגם של המצורע.
אף העבד הנרצע פגם באוזן המכוונת כלפי דבר ה', ששמעה על הר סיני "עבדי הם ולא עבדים לעבדים" והלך ומכר עצמו, יירצע.
המצורע והנרצע, שניהם אוטמים אוזנם הימנית אשר תפקידה לשמוע דבר ה' ולבטל דעתם מפני רצון ה'. על כן תיקון שניהם באוזן ימין.
הלימוד בגזירה שוה יתבאר גם על פי דברי הנזיר רבי דוד הכהן בספרו קול הנבואה, זו לשונו בפרק גזירה שוה (עמ' פ"ה):

גזירה שוה היא השוואה שמית מילולית1... מה שמיוחד להגיון השמעי השומע בשם המילולי את הדבר. הדבור - הדבר.

ההגיון השמעי נתבאר באריכות בספרו הנזכר ועניינו שהשמיעה נכבדת היא מכל חושי האדם באשר היא קושרת את האדם אל המושכלות ואל הדברים הבלתי נתפסים בראיה.
ילד קטן מישראל יודע מה שלא ידעו פילוסופים כיוון שקיבל ושמע "בראשית ברא אלוקים". גזירה שוה אליבא דרבי דוד הכהן הוא כח השמיעה שהרי אין אדם דורש ג"ש מעצמו וכל עניינה הוא כח הקבלה בחוש השמע מדור לדור.






1 המילים שהחסרנו הם "מופנה, פנויה מציור" ובאר בהערה שם שלשון מופנה "משמעו לא רק מיותר אלא גם פנוי מציור" והיינו שאינו שייך לראיה הרואה ציור האותיות והמילים, כי אם לשמיעה.
ועיין עוד בדבריו שם עמ' ס"א ובהערות שם.







-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.