כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

כתובות מ"ה (ע"ב) - לימוד מגזירה שוה

כתובות מ"ה (ע"ב):

תנו רבנן נערה המאורסה שזינתה סוקלין אותה על פתח בית אביה אין לה פתח בית האב סוקלין אותה על פתח שער העיר ההיא ובעיר שרובה עובדי כוכבים סוקלין אותה על פתח בית דין כיוצא בדבר אתה אומר העובד עבודת כוכבים סוקלין אותו על שער שעבד בו ובעיר שרובה עובדי כוכבים סוקלין אותו על פתח בית דין מנא הני מילי דתנו רבנן שעריך זה שער שעבד בו אתה אומר שער שעבד בו או אינו אלא שער שנידון בו נאמר שעריך למטה ונאמר שעריך למעלה מה שעריך האמור למעלה שער שעבד בו אף שעריך האמור למטה שער שעבד בו.

עי' בשטמ"ק ב"ק (דף ו'):

נאמר שדה למעלה. תימה אמאי תני רבי ישמעאל שלוש עשרה מדות ותו לא והא כי היכי חשיב בנין מכתוב אחד ומשני כתובים הכי נמי לחשוב גזירה שוה מכתוב אחד כי הכא דשדה דלמעלה ומטה בכתוב אחד. ותירץ ה"ר שמואל ז"ל מבמבורקא אחרי שגזירה שוה נידונית בשתי תיבות הדומות זו לזו אם כן מה לי כתוב אחד מח לי שני כתובים ולא שייך לחלק אלא בבנין אב. מיהו רבינו תם ז"ל מפדש לקמן פרק הכונס כל היכא דקאמר כי האי לישנא נאמרה תיבה זו למעלה ונאמרה תיבה זו למטה לא דיינינן ליה בגזירה שוה אלא כמו למוד סתום מן המפורש. ע"כ ממהר"י כהן צדק ז"ל.

נמצינו למדים שלר"ת אין לימוד זה שייך למידת גזירה שוה אבל לר' שמואל ז"ל מבמבורקא לימוד זה הוא בגזירה שוה, אף שבאותה פרשה נאמרו שתי המילים.
הפסוקים הנלמדים הם בדברים י"ז (ב'-ה'):

כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני ה' אלהיך לעבר בריתו.
וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי.
והגד לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל.
והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו.

נראה שהגזירה השוה היא בין החטא לבין הענש ששניהם שוין ובמקום שחוטא שם נסקל, שבשניהם נאמר "שעריך" וזו הג"ש.
יש להוסיף שלכאורה דין זה שהעובד ע"ז נסקל בשער שבו עבד, שייך רק בארץ ישראל, שהרי המילה "שעריך" רומזת לארץ ישראל, אף כי דין עבודה זרה הוא גם בחו"ל. כבר עמד על זה בפירוש רקאנטי זו לשונו:

כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך וגו' וילך ויעבוד אלהים אחרים וגו'. איני יודע מה טעם לזכור הנה באחד שעריך כי העובד עבודה זרה אפילו בחוצה לארץ חייב. וכתב הרב הגדול ז"ל ועל דרך האמת יתכן שהזכיר באחד שעריך בעבור שאמר לעבור בריתו והיא התועבה שנעשית בארץ ישראל. יודיע הכתוב כי הברית בארץ הברית אבל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז וכבר הזכרתי הענין הזה עכ"ל.

לפי זה הדין הנלמד מהגזירה השוה "שעריך" "שעריך" הוא דווקא בארץ ישראל.
בהבנת הלכה זו יש לומר שהמקום בארץ ישראל יש לו חיות והוא נפגם כשעובדים בו עבודה זרה וכפרתו היא בסקילת העובד באותו מקום, בבחי' "המקום גורם" על כן השוותה התורה בגזירה שוה את מקום החטא עם מקום הענש, ללמדך שהענש הוא תיקון החטא.

ובהמשך הגמרא (כתובות מ"ה):

אשכחן עבודת כוכבים נערה המאורסה מנא לן א"ר אבהו גמר פתח מפתח ופתח משער ושער משעריך.

וכתב רש"י ד"ה "גמר פתח מפתח ופתח משער":

גמר פתח מפתח ופתח משער - אסמכתא דרבנן בעלמא כתיב הכא אל פתח בית אביה וכתיב במשכן (במדבר ד) מסך פתח שער החצר מה פתח האמור במשכן שער עמו אף פתח האמור כאן שער עמו והדר גמר האי שער משעריך האמור בעבודת כוכבים.

וכן כתב בתוס' הרא"ש.
נראה שאם יש פתח בית אב, הרי שם נמצא שרש החטא "ראו גידולים שגדלתם" ועל כן שם גם הענש.
אבל אם אין פתח בית אב חוזר הענש למקום החטא "על פתח שער העיר ההיא" ולמדו מג"ש ללמדנו ששרש החטא נמצא גם בבחינת מקום החטא ש"המקום גורם" כנ"ל.
וקצת תמיה מדוע לא למדו מפרשת זנות נערה המאורסה שנאמר בהמשך הפרק שם (דברים כ"ג, כ"ג – כ"ד):

כי יהיה נערָ בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה.
והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו...

הרי מפורש שבשער ההיא שנעשה בה החטא שם סוקלין אותה.
ואולי למדו דווקא מפרשת עבודת כוכבים בג"ש, ללמדנו שכשם ש"שעריך" "שעריך" של עבודת כוכבים מתקיים דווקא בארץ ישראל ששם המקום גורם ולא בחו"ל, כך גם נערה המאורסה דין "שער העיר ההיא" הוא רק בארץ ישראל.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.