כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

כתובות מ"ו (ע"א) - לימוד מגזירה שוה

כתובות מ"ו (ע"א)

... דתניא רבי יהודה אומר אינו חייב עד שישכור עדים מאי טעמא דר' יהודה אמר ר' אבהו אתיא שימה שימה כתיב הכא ושם לה עלילות דברים וכתיב התם לא תשימון עליו נשך מה להלן ממון אף כאן ממון.

כתב הריטב"א:

דלהכי שני קרא וכתב הכא ושם לה עלילות דברים כלומר הוצאת שם רע הבאה על ידי שימת ממון.

נראה שהשינוי של הכתוב במילה "שם" מבטא פעולה מיוחדת של שימה שלא כדרך העולם ולא כפי המורגל. לכן הדגישה התורה "ושם לה עלילות דברים" ולמדו בג"ש מ"לא תשימון עליו נשך" שאף שם זה ביטוי מיוחד שלא כמורגל שכן הוא מלוה בריבית נושכת, מה להלן ממון אף כאן ממון.
הלימוד בגזירה שוה מבטא את השימוש הלא נכון בכסף ובעדים.
הכסף בא לעולם כדי שנעריך על ידו את חפצינו כשרוננו ומעשינו. כשאדם משתמש בו לרעה ולשקר, הרי הוא הופך את הטוב לרע את המתוק למר. כך גם העדים באו לעולם על מנת שיוכל בית דין לפסוק דין אמת בלא שראו בעצמם את הדברים. השימוש בעדים לשקר אף הוא הפיכת האור לחשך.
גזירה שוה שהיא בהנהגת התפארת. הנהגה זו היא הנהגת טוב ורע ימין ושמאל. התפארת כמידה אמצעית מאפשרת מעבר מימין לשמאל ומשמאל לימין. מדה זו היא ממתקת את הדינים.
התורה באה להגן עלינו מפני אלה ההופכים את הטוב לרע. השימוש בעדים על מנת לשקר זה דין קשה וכן שימוש בכסף לריבית. התורה באה למתק דינים אלו בזה שקובעת להם ענש ומגדירה אותם כאיסור.
על כן למדו "שימה" "שימה" בגזירה שוה, לומר לך, שיש תיקון לעוות גדול זה של שכירת עדים בממון על מנת להוציא שם רע.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.