כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

סוטה י"ט (ע"א) - לימוד מגזירה שוה

סוטה י"ט (ע"א):

אמר ליה רבי אלעזר לרבי יאשיה דדריה לא תיתב אכרעך עד דמפרשת לה להא מילתא מנין למנחת סוטה שטעונה תנופה מנא לן והניף כתיב בה בבעלים מנלן אתיא יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן מיד האשה וכתיב התם ידיו תביאנה מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף.

במסורת הש"ס שולח לגמרות נוספות שדורשות ג"ש יד יד כגון במכות י"ח דדרשינן ליה בביכורים שנאמר בהם "ולקח הכהן הטנא מידך" שמכאן שהכהן מניף ובשלמים נאמר "ידיו תביאנה" שהבעלים מניף.

נראה שהגזירה השוה ממזגת בין הכהן איש החסד לדין סוטה הבאה מצד הדין או מביא הביכורים העולה לירושלים לעשות חובתו ולקבל ברכת ה' שאלו בחי' של דין. הגזירה השוה מצרפת אותם יחדיו לתנופה.
התנופה מבטאת את ההסתכלות הגדולה על הרגע ה"קטן". בביכורים אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה והוא לוקח אותה לירושלים לבית המקדש. לכאורה מעשה פעוט של אדם בישראל. התורה מרוממת ומניפה את הקטנות.

האנשים הגדולים באים להמבוקשים היותר קטנים בדרכים של גדלות (הרב קוק באורות הקודש ב', עמ' שע"ז).

התורה אומרת לאדם, אתה לא אדם קטן ותאנתך אינה קטנה. אתה חלק מעם גדול ומתהליך גדול שהחל ב"ארמי אובד אבי" וממשיך ב"ועתה הנה הבאתי מראשית פרי האדמה" וימשיך הלאה עד לגאולה השלימה.
הכהן מוציא אל הפועל את הבחינה של "ממלכת כהנים וגוי קדוש" שנמצאות אצל כל אחד ואחד. וכך מושווים הם בגזירה שוה להניף ולרומם את ברכת שדהו.
גם הסוטה צריכה להבין שאיננה אשה פרטית שמעשיה נוגעים רק לעצמה. בבחינת "חיה ותן לחיות". מעשיה קובעים את עתיד האומה ועתיד הבריאה כולה. התא המשפחתי קובע את צביון האומה . יחוסם של ישראל חשובה בעיני הקב"ה והיא מבטיחה את ההמשכיות הטהורה של האומה עד הגאולה השלימה.
על כן חייבת היא להניף את מנחתה יחד עם הכהן. תנופתה מבטאת שייכותה לכלל ישראל ולכלל הבריאה לשמים ולרוחות השמים "מעלה ומוריד מוליך ומביא" מעשה זה מוליד אחריות בלב הנשים להבין חשיבות שמירת טהרתן לעתיד האומה ולעולם כולו.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.