כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

ברכות ה' (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.


ברכות ה' (ע"א-ע"ב):

תני תנא קמיה דר' יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו אמר ליה רבי יוחנן בשלמא תורה וגמילות חסדים דכתיב (משלי טז) "בחסד ואמת יכופר עון"... אלא קובר את בניו מנין תנא ליה ההוא סבא משום ר' שמעון בן יוחאי אתיא "עון" "עון" כתיב הכא "בחסד ואמת יכופר עון" וכתיב התם (ירמיהו לב) "ומשלם עון אבות אל חיק בניהם".

נראה בביאור הגמרא שהרי עוונותיו של אדם מעוררות עליו מידת הדין. על כן בחסד ואמת יכופר עוון, שהחסד הוא לעומת מידת הדין ומתקנה וכן מידת האמת ששייכת אל מדת הרחמים אף היא לעומת הדין באה ומתקנת אותו ועל כן נמחלין עוונותיו.
אבל קובר את בניו שאף זה ממידת הדין, כיצד יתקן את הדין הבא על ידי עוונותיו?
על זה אומר רשב"י אתיא "עון" "עון" שלומדים עוון לגזירה שוה. והנה הגזירה שוה היא עצמה מידה הממזגת ומזה שלמדו עוון בגזירה שוה, משמע שיש לו מיתוק.
נאמר "משלם עוון אבות אל חיק בניהם" ומכאן שהמילה עוון שייכת במיתת הבנים. ונאמר "בחסד ואמת יכופר עוון" שיש בחינה של כפרה בעוון, ובגזירה שוה אנו למדים שהעוון שהוא בחינת מיתת בנים מכפר עוון. גזירה שוה משוה את הדברים ממצעת אותם וממזגת אותם. על כן אפילו עוון שהוא בחינת דין זוכה למיתוק בגזירה שוה והוא עצמו מכפר עוון.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.