כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

ברכות ז' (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

ברכות ז' (ע"א):

אפ"ה אוקמה בזרעיה שנא' (דברי הימים א כג) "בני משה גרשום ואליעזר ויהיו בני אליעזר רחביה הראש וגו' ובני רחביה רבו למעלה וגו'" ותני רב יוסף למעלה מששים רבוא אתיא "רביה" "רביה" כתיב הכא "רבו למעלה" וכתיב התם (שמות א) "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו".

בפשטות היה נראה שהריבוי מקורו בחסד שהוא הרחבה והתפשטות. אף השם רחביה מורה על החסד שהוא התרחבות. אלא שמצאנו שהריבוי דווקא שייך למידת הגבורה והדין שהיא בחינת הצמצום של השפע. הא כיצד? עי' בספר "קהילת יעקב" ערך ריבוי שמבאר שככל שדבר קרוב יותר אל המקור, הוא קטן יותר. יש להוסיף על דבריו, דוגמת המוח שקטן הוא ביחס לגוף כיון שהוא משכן הנשמה, ועל מנת שיהיה ריבוי צריך ריחוק מן המקור ואז יש צורך בריבוי פרטים על מנת להשלים הכל. עי' אגרות ראי"ה ח"א אג' ט'1.
הרי שהריבוי ממזג בין החסד והדין.
על כן ראוי ללמוד בג"ש "רביה" "רביה", שהיא ממזגת בין החסד והדין, על ריבוי צאצאיו של משה רבינו.

ויש להוסיף, על פי מה שאמרו חכמים:

"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר "ורב שלום בנייך" וגו'

אמרו דווקא לשון ריבוי שהרי תלמידי חכמים חלוקים זה עם זה ודווקא ריבוי הגוונים הוא המרבה שלום. לכן לא אמרו גדול שלום בניך ולא אמרו מגדילים שלום בעולם (ועי' עולת ראי"ה2). הרי לנו שהריבוי, ריבוי פרטים הוא בדברים החלוקים זה מזה ועל כך שייך הוא גם למדת הגבורה הקובעת גבול וחילוק.






1 "הנני מוסיף לזרז למזורז כמוך שי' לשקוד על התורה, ולחזור יפה על לימודך, כי זהו עיקר פרי הלימוד, ולשים לב למוסר ויראת ד' כפי מסת הפנאי, כי זהו עיקר הכל. ואם כי הזמן האפשרי ליחד ללימודים כאלה הוא חלק קטן, אבל הוא נושא פרי ברכה אל כל יתר הפעולות והלימודים, כמו שהמוח הוא קטן בשיעורו והוא מטביע צורת האדם באדם."
2 אמר ר' אלעזר תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך"... הרבוי של השלום הוא, שיתראו כל הצדדים וכל השיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום, כל אחד לפי ערכו, מקומו וענינו. ואדרבא גם הענינים הנראים כמיותרים או כסותרים, יראו כשמתגלה אמתת החכמה לכל צדדיה, שרק על ידי קיבוץ כל החלקים וכל הפרטים, וכל הדעות הנראות שונות, וכל המקצעות החלוקים, דוקא על ידם יראה אור האמת והצדק, ודעת ד' יראתו ואהבתו, ואור תורת אמת. על-כן תלמידי חכמים מרבים שלום, כי במה שהם מרחיבים ומבארים ומילדים דברי חכמה חדשים, בפנים מפנים שונים, שיש בהם רבוי וחילוק ענינים, בזה הם מרבים שלום... ורב שלום בניך, לא אמר גדול שלום בניך, שהיה מורה על ציור גוף אחד גדול, שאז היו הדברים מתאימים לאותו הרעיון המדומה, שהשלום הוא צריך דוקא לדברים אחדים ושיווי רעיונות, שזה באמת מגרע כח החכמה והרחבת הדעת, כי אור הדעת צריך לצאת לכל צדדיו, לכל הפנים של אורה שיש בו, אבל הרבוי הוא רב שלום בניך, אל תקרי בניך, אלא בוניך, כי הבנין יבנה מחלקים שונים, והאמת של אור העולם תבנה מצדדים שונים ומשיטות שונות, שאלו ואלו דברי אלהים חיים, מדרכי עבודה והדרכה וחנוך שונים, שכל אחד תופס מקומו וערכו. ואין לאבד כל כשרון ושלמות כי אם להרחיבו ולמצא לו מקום.






-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.