כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

סוטה ל"ח (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


סוטה ל"ח (ע"א):

תנו רבנן כה תברכו בלשון הקודש אתה אומר בלשון הקודש או אינו אלא בכל לשון נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך את העם מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש רבי יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר כה עד שיאמרו בלשון הזה תניא אידך כה תברכו בעמידה אתה אומר בעמידה או אינו אלא אפי' בישיבה נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך מה להלן בעמידה אף כאן בעמידה ר' נתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר לשרתו ולברך בשמו מה משרת בעמידה אף מברך בעמידה ומשרת גופיה מנלן דכתיב לעמוד לשרת תניא אידך כה תברכו בנשיאות כפים אתה אומר בנשיאות כפים או אינו אלא שלא בנשיאות כפים נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם מה להלן בנשיאות כפים אף כאן בנשיאות כפים קשיא ליה לר' יונתן אי מה להלן כהן גדול וראש חודש ועבודת צבור אף כאן כהן גדול וראש חודש ועבודת ציבור ר' נתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר הוא ובניו כל הימים מקיש בניו לו מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאות כפים וכתיב כל הימים ואיתקש ברכה לשירות תניא אידך כה תברכו את בני ישראל בשם המפורש אתה אומר בשם המפורש או אינו אלא בכינוי ת"ל ושמו את שמי שמי המיוחד לי יכול אף בגבולין כן נאמר כאן ושמו את שמי ונאמר להלן לשום את שמו שם מה להלן בית הבחירה אף כאן בבית הבחירה.


הגמרא לומדת בגזירה שוה כמה מהלכות ברכת כהנים:
א. בלשון הקדש.
ב. בעמידה.
ג. נשיאת כפיים.
ד. שם המפורש - בגבולין אין מברכין בשם המפורש.

לשון הקדש ועמידה לומדים חז"ל ממעמד הברכות והקללות שם נאמר "אלה יעמדו לברך את העם" ולמדו בגזירה שוה "כה תברכו" שכהנים מברכים בלשון הקדש ובעמידה.
כבר ביארנו1 שמעמד הברכות והקללות לא היה רק לשעתו, אלא לדורות עולם. על כן היה בלשון הקדש המורה על הנצחיות ועל דבר ה' המופיע דרך אמירת הלווים.
אף ברכת כהנים אינה ברכה לשעתה שהכהנים מצד עצמם מברכים את העומדים לפניהם.
לשון הקדש מורה שדבר ה' הוא היוצא מפיהם ומבטאים הם בברכתם את תכונתם הפנימית שהיא סגולת הכהונה הבאה ממקור החסד וההשפעה לטובה על האומה.
על כן למדו ממעמד הברכות והקללות של הלווים את משמעות ברכת הכהנים.
ענין עמידה יתבאר בדברי הרמח"ל (אדיר במרום ק"כ):

עמידה מת"ת...
אך העמידה היא להיפך, והיא הארת האורות בלי הפסק. שעל כן העמידה היא בזכר שהוא משפיע, ישיבה היא בנוקבא שהיא מקבלת.
והנה לעתיד לבוא כתוב, כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה עומדים לפני (תמיד) (ישעיה סו, כב) וזהו בסוד הנצחיות, שיהיה הכל בסוד העמידה, ובסוד השפעה נצחיית בלי שום הפסק.

על כן היה מעמד הברכות והקללות בעמידה ואף ברכת כהנים נלמדת משם להיות בעמידה שהיא השפעה ללא הפסק.
אף היות העמידה מן התפארת, שהיא גופא, מבארת את הלימוד בגזירה שוה שאף היא מן התפארת (על פי האר"י).
נשיאות כפיים עניינה להרים ידיו למעלה מן הראש. עוד זאת מעלה של הידיים שעולות למעלה מן הראש, ללמדנו שהכח המעשי הנמצא בידיים מקורו למעלה. בברכה נושאים הכהנים ידיהם למעלה למקור הברכה לקבל השפע מלמעלה.
הגזירה השווה, המשווה בין ברכת אהרון לברכת כהנים באה ללמדנו את היחס לברכת כהנים.
אין היא ברכה רק למקומה ושעתה. שואבת היא את כוחה ועוצמתה ממקור עליון ומביאה לידי ביטוי את עצמת הסגולה והחסד של הכהונה.
הביטוי "כה תברכו" הוא ביטוי סתום הניתן לידרש כדי להבין באיזה צורה על הכהנים לבדרך ומה באמת משמעות הברכה.
הלימוד בגזירה שוה מלמדנו באיזה אופן תהיה הברכה על מנת שתפגיש אותנו עם מקור הברכה ופנימיותה.
שם המפורש. הלימוד בגזירה שוה הוא שמזכירין שם המפורש בברכת כהנים רק בבית הבחירה, ולא בגבולין.
השם "בית הבחירה" מבטא היותו במקום אשר יבחר ה', לשום שמו שם. שם ה' הוא נעלם, והוא מתפרש ומתגלה בברכת כהנים בבית הבחירה.
אחת מהנהגות גזירה שוה היא הנהגת גילוי הנעלם כמבואר במבוא על כן מתאימה הלכה זו של הזכרת שם ה' – שהוא בתפארת – במפורש בבית הבחירה להיות נלמדת במידת גזירה שוה.






1 עי' בנאמר על סוטה ל"ב ע"א.







-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.