כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

ברכות ט' (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

ברכות ט' (ע"א):

... דתניא (שמות יב) "ואכלו את הבשר בלילה הזה" רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן "בלילה הזה" ונאמר להלן (שמות יב) "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה" מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות.

מדת גזירה שוה היא מכרעת בין חסד לדין, בין ימין לשמאל. שלש הבחינות הנזכרות בעניין, עניינן הוא המיזוג וההתכללות של ימין ושמאל, זכר ונקבה, חסד ודין: בלילה הזה, חצות, פסח.

"בלילה הזה" – כך הוא לשון הזוהר (בא דף ל"ח):

... אוף הכא "ליל" עד לא קבילת דכר, ואף על גב דכתיב ביה שמורים (לשון רבים) דכר הוה זמין לאתחברא עמה, ובשעתא דאתחבר עמה דכר כתיב "הוא הלילה הזה לה'". "שמורים", "שמורים" - דכר ונוקבא, ובגיני כך כתיב "הלילה הזה".
ובאתר דאשתכחו דכר ונוקבא לית שבחא אלא לדכורא, והכי שבחו ישראל בתושבחתייהו לדכורא ולא לנוקבא הדא הוא דכתיב (שמות טו) "זה אלי ואנוהו"... "זה ה' קווינו לו נגילה ונשמחה בישועתו" (ישעיה יב).

נראה שלא רק מצד המילה לילה יש כאן בחי' של דכר ונוקבא, אלא גם מצד המילה "הזה" שמרמז לזכר, המחובר לנוקבא וכמו הפסוקים "זה א-לי" ו"זה קיוינו"1.
"הלילה הזה" הוא בוודאי בחינה ממוזגת ומכרעת של זכר ונקבה של דין ורחמים.

"עד חצות" – כך לשון הרמ"ק בפרדס שער ערכי הכינויים חצות לילה:

פי' בזהר פ' לך (דף צ"ב ע"ב) כי המלכות נקראת חצות מטעם שהיא יונקת משני צדדין. מצד הדין והגבורה נקראת לילה שאז דינין מתערין. וחצות לילה היא נקראת בשעת יניקתה מן הרחמים דהינו מחצות ומעלה שאז יונקת מן החסד וזהו חצות לילה חציה היונק מצד החסד. ולמעלה מן הענין פי' שם פי' אחר. ויש שרוצים לדקדק משם כי התפארת נקרא חצות לילה ולא נראה לנו הכרח... והלשון שקול...

חצות לילה, אף הוא מיזוג החסד והדין וי"א בצורה מפורשת שזו בחינת תפארת.

"פסח" – עי' בקהילת יעקב ערך פסח זו לשונו אחר אריכות דברים:

ויתבאר לך איך היה המזגות המידות ומתוק הדין וכו'

עיי"ש בתוך הדברים
מובן, אפוא, לימודו של רבי אלעזר בן עזריה, שלמד "בלילה הזה" "בלילה הזה" בגזירה שוה, שזמן קרבן פסח הוא עד חצות הלילה.






1 ועי' ברמ"ק בפרדס שער אצילות פרק ב' שהקשה שהרי האות ה' מרמזת דווקא לנקבה ובלא אות ה' זה זכר וכאן להיפך ש"ליל" הוא נוקבא ו"לילה" הוא בחיבור עם זכר.
ותשובתו על פי הגמרא שאין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, שאכן כל זמן שהיא אינה כלי נקראת ליל בלא ה' שכן האות ה' היא המרמזת על היותה כלי אחר שנתחברה בזכר.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.