כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

בבא קמא י"ז (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


בבא קמא י"ז (ע"א):

אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחאי מאי דכתיב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים שנאמר "אשריכם זורעי" ואין זריעה אלא צדקה שנאמר "זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד" ואין מים אלא תורה שנאמר "הוי כל צמא לכו למים" וזוכה לנחלת שני שבטים זוכה לכילה כיוסף דכתיב "בן פורת יוסף בנות צעדה עלי שור" וזוכה לנחלת יששכר דכתיב "יששכר חמור גרם".

כיון שדברי הגמרא הם בשם רבי שמעון בר יוחאי בודאי יש לחפש שרשי הדברים בפנימיותה של תורה. נראה שהלימוד הוא בגזירה שוה "אשריכם זורעי" וגו' "זרעו לכם לצדקה".
נראה פשוט שהעוסק בתורה ובגמ"ח הרי הוא בבחי' עמודא דאמצעיתא שמאחד הימין והשמאל. בתורה בודאי אוחז הוא בלמוד המאחד האמצעי שהתורה הוא בחי' תפארת המכריעה בין ימין לשמאל. גם צדקה העוברת מעשיר לעני מבטאת את מידת האמצע שהיא האדם "תפארת אדם לשבת בית" המאחד ימין ושמאל.
אף נחלת שני השבטים בחי' שור וחמור מבטא ענין זה כמו שכתב הגר"א בפירוש לסה"ד:

הן ימינא ושמאלא כידוע שור וחמור.

על כן מתאים ללמוד בגזירה שוה על הכח המאחד ימין ושמאל בלימוד התורה ובגמ"ח שאף נחלתו היא נחלה בבחי' שור וחמור.
נראה בעומק הענין שהרי דרשו בזהר הקדוש (ח"ב ה' ע"ב) שהשור והחמור הם "תרי פגעין בישין" ויש לומר שתרי היינו מצד ימין ומצד שמאל ושם (ח"ב, ס"ד ע"ב). אמרו על שור וחמור:

אינון תרי כתרי שמאלא.

ונראה שכוונתם שם ששניהם כפופים לשמאל, להיותן פגעי בישין, וזו בחי' היסודית של שור וחמור.
הלימוד בסוגייא בגזירה שוה בא להפוך מריר למתיקו ואת הרע לטוב. תורה וגמ"ח מתקנים הרע של שור וחמור וממתקים אותם בשורשם. זה כח התפארת המעלה הכל אל הבינה כמו שמתבאר בזהר שם.
התורה ממתנת את כח השור. העיסוק בהלכות ודינים ובנשמת התורה ממתק הדין בשרשו. העיסוק בגמ"ח מתקן כח החמור. העשיר נותן צדקה לעני, מחבר אותו למקור השפע. כך כל גמילות חסדים מחברת אל מקור החסד וזה תיקון לבחי' חמור.
על כן העוסק בתורה וגמילות חסדים זוכה לנחלת שני השבטים יוסף ויששכר, שור וחמור, שהם בחי' תורה וגמילות חסדים.






-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.