כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

בבא בתרא ט' (ע"ב) - לימוד גזירה שוה


בבא בתרא ט' (ע"ב):

כדתניא ר"ש בן יוחי אומר נאמר כבוס בגדים בימי ספורו ונאמר כבוס בגדים בימי חלוטו מה להלן מטמא אדם אף כאן מטמא אדם.

נראה שהגמ' באה ללמד שבימי הסגרו הרי הוא מצד הטומאה שבו ממש כמוחלט ומצד הטהרה שבו הרי הוא כטהור לגמרי.
היה מקום לומר שבימי הסגרו הרי הוא בטומאה מיוחדת, שהוא למעלה מטהור ולמטה ממוחלט, והרי הוא בטומאת מוסגר, קמ"ל שלענין טומאה הרי הוא כמוחלט ולענין טהרה הרי הוא כטהור.
זו מציאות גבולית כלולה משני הצדדים של טומאה וטהרה ויש בה גם טומאה גמורה וגם טהרה גמורה.
הדבר נלמד מן הפסוק (ויקרא י"ג, ו'):

... ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר.

הביטוי וכבס בגדיו וטהר מלמד על מדרגתו בימי הסגרו.
וכבס בגדיו - ילפינן ג"ש ממוחלט, שהוא טמא.
וטהר - כדברי הגמ' במגילה על המשנה אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה (ח' ע"ב):

מנהני מילי דתני רב שמואל בר יצחק קמיה דרב הונא וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר טהור מפריעה ופרימה דמעיקרא.

(ופירשו שלא כתיב "ויטהר" אלא "וטהר" שכבר היה טהור)
ומכאן יש ללמוד שבימי הסגרו היה טמא לגמרי לענין בגדים ואדם וטהור לגמרי לענין פריעה ופרימה.
זה הלימוד בג"ש המשוה לגמרי את המוחלט למוסגר לענין טומאת אדם.
ומכאן לענין מוסגר שהוא בחי' גבול בין טהרה למוחלטות.
עי' בצפנת פענח ומפענח צפונות בענין הגבולות.
ועניינו, שהמצורע אינו מנותק מעולם הטהרה. הגבול הכולל טומאה וטהרה, מחבר את המצורע עם עולם הטהרה ממנו הוא בא ואליו הוא שב. (אף יציאתו מחוץ למחנה, יציאה מן הכלל הבאה ללמד על הכלל שהוא ביטוי לחיבורו עם הכלל גם בזמן טומאתו ודו"ק).





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.