כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

בבא בתרא ט"ו (ע"א) - לימוד גזירה שוה


בבא בתרא ט"ו (ע"א):

דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים וליחשוב נמי איתן האזרחי אמר רב איתן האזרחי זה הוא אברהם כתיב הכא איתן האזרחי וכתיב התם מי העיר ממזרח צדק (ישעיה מ"א).

הפסוק "מי העיר ממזרח צדק" נדרש על אברהם בגמ' סנהדרין ק"ח (ע"ב) וכתב שם רש"י:

ממזרח זה אברהם - שבא מארם נהריים שהוא ממזרח וכו'.

המהרש"א העיר שלכאורה יכולים היו לומר שהימן האזרחי הוא אברהם ותירץ:

ואפשר שסמך עצמו דאיתן הוא אברהם ע"ש ירח האיתנים דדרשינן ירח שנולדו בו איתני העולם שהן האבות.

נראה שמשמעות הלימוד בגזירה שוה שאיתן האזרחי הוא אברהם, היא, שאף שמידת אברהם היא החסד, מכל מקום היתה בו גם מידת היראה כמו שנאמר "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה". והיה כלול גם ממידת הדין.
מידת גזירה שוה היא תפארת הממזגת ומכרעת בין חסד לדין וכוללת שניהם. אף ה"מזרח" המיוחס כאן לאברהם הוא בתפארת.
אף השם "איתן" מבטא גם בחינה של גבורה וכח עמידה. כך גם מכנה הרמב"ם את אברהם בתחילת הלכות עבודה זרה (פ"א, ה"ג):

ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו. כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן...

עמודו של עולם אף הוא ביטוי למידה אמצעית, "עמודא דאמצעיתא" שהוא בתפארת.
השם של אברהם "איתן האזרחי" מבטא אפוא שייכותו גם למידת היראה והגבורה, ועל כן ראוי שם זה להידרש בגזירה שוה.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.