כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

ירושלמי סנהדרין (פ"ג ה"ט) - לימוד מגזירה שוה


הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.


גמרא ירושלמי סנהדרין פ"ג ה"ט:

תני רבי ישמעאל ונשא עונו קרבן מנן ליה בית דין ילפין אגדה אגדה מה אגדה שנאמר להלן בית דין אף כאן בית דין.

בירושלמי למדו ג"ש "אגדה" "אגדה". כתיב הכא בעדים "אם לא יגיד" וכתיב להלן בב"ד "אשר יגידו לך מן המקום אשר יבחר ה'" מה להלן בב"ד אף כאן בב"ד.
נראה שהגדה היינו שיש חיבור המדבר והשומע. "אגדה" לשון אגד והתקשרות (עי' קהילת יעקב ערך הגדה (ד')).
ועי' זהר לך לך דף פ"ו: ש"מגיד מישרים" הוא בתפארת, ויש שם "שיח" בין הקב"ה לבין העולם ושם אמרו:

אמר רבי חייא (ישעיה מ"ה) "מגיד מישרים" דהא אתיב ליה עלמא לקודשא בריך הוא... אמר ליה (הקב"ה לעלמא) זמין חד בר נש למיפק מניה דאיהו יעקב... מיד אתקיים עלמא בגיניה הדא הוא דכתיב "מגיד מישרים".

וביארו המפרשים שמגיד מישרים הוא בת"ת שהוא קיום העולם שאינו מתמוטט לצד מסויים אלא עומד על קו אמצעי (עיי"ש בזוהר).
הרי שההגדה היא קו אמצעי והיא התקשרות המשפיע והמקבל בהגדתם, וזו בחי' תפארת המאחדת את החסד - המשפיע והדין – המקבל.
על כן למדו בג"ש שהיא בתפארת הממזגת חסד ודין "אגדה" "אגדה". העדים מדברים בבי"ד הרי זו הגדה של ב"ד שמתאחדים בי"ד והעדים בהגדה וזה לשון "אם לא יגיד" "אשר יגידו לך מן המקום" הגדת העדים נחשבת להגדת בין הדין שכן הם מתחייבים.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.