כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

בבא בתרא ט"ז (ע"ב) - לימוד מגזירה שוה


בבא בתרא ט"ז (ע"ב):

אמר רבי יוחנן חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום בא על נערה מאורסה והרג את הנפש וכפר בעיקר וכפר בתחיית המתים ושט את הבכורה בא על נערה מאורסה כתיב הכא ויבא עשו מן השדה וכתיב התם כי בשדה מצאה הרג את הנפש כתיב הכא עיף וכתיב התם אוי נא לי כי עיפה נפשי להורגים וכפר בעיקר כתיב הכא למה זה לי וכתיב התם זה אלי ואנוהו וכפר בתחיית המתים דכתיב הנה אנכי הולך למות ושט את הבכורה דכתיב ויבז עשו את הבכורה.

על שלש עבירות שעבר אותו רשע ילפינן בגזירה שוה.
"שדה" "שדה" מלמד שבא על נערה מאורסה.
"עיף" "עיפה" מלמד ששפך דמים.
"זה" "זה" מלמד שעבד עבודה זרה.
על שתי העבירות הנוספות כפר בתחיית המתים ושט את הבכורה ילפינן מן הפסוקים עצמם.
עי' מהר"ל בחד"א שכתב שחמש עבירות הן כנגד חמשה חלקי הנפש הנזכרים בברכות (דף י') ואף כי סדרם שם בסדר שונה מן הגמ' יש אפשרות להבין שהסדר הוא שג' עבירות הן העבירות המעשיות והן שייכות לג' חלקים תחתונים, וב' עבירות רוחניות השייכות לב' חלקים עליונים יותר.
ועוד יש לומר שג' עבירות המעשיות מכוונות כלפי הספירות התחתונות.
עבודה זרה כנגר תפארת כמבואר בדברי רבי צדוק הכהן, זו לשונו (קונטרס שיחת שדים):

אבל דע כי כל דבר מתחלק לשלוש קוין שני קצוות ואמצעי כנודע והם בספירות חסד גבורה תפארת ונגדם בקליפה עבודה זרה גילוי עריות שפיכות דמים.
עבודה זרה הוא קו אמצעי והוא תפארת דקליפה הנמשך מן הכתר שהוא השורש וכו'

בא על נערה המאורסה כנגד יסוד והוא פשוט.
ושפיכות דמים כנגד "מלכות" ואף הוא פשוט.
כתב האר"י בתחילת ביאורו את המידות:

והנה אין ספק, כי התורה התחתונה שנדרשת בי"ג מדות אלו, שנמשכים אליה מי"ג מדות עליונות תורה שבכתב, הנדרשת בי"ג מדות אלו, דוגמת י"ג אלו. כי כל מה שיש בתחתונים יש בעליונים, ומשם נתפשט בתחתונים. והנה תורה עליונה שהיא ת"ת, נחלקת בסוד ו"ק שבה, כלולה מדין ורחמים, וכללותה הרי י"ג.

י"ג מידות שהתורה נדרשת הן מידות התפארת, המתחילות במידת החסד. למעלה מחסד, אין שייכות לדרשת י"ג מידות שהתורה נדרשת.
על כן ג' עבירות המעשיות השייכות לספירת הת"ת ומלכות הן נדרשות במידה שהתורה נדרשת, בגזירה שוה.
הלימוד בגזירה שוה מבטא, כדברי הרמ"ע מפאנו, את גזירת הקליפות החיצונית, על מנת להגיע לשיווי פנימי.
אצל עשו גזרו חכמים את חיצוניותו המזויפת שבה נראה כצדיק המקפיד על מעשר במלח, על מנת להגיע לפנימיותו הרעה והמקולקלת.
חמש העבירות היו בחינה של פגיעה בחמשה חלקי הנשמה, שהן חמישה רבדים של עצמיות החיים. כל רובד נבחן כמידה אמצעית הכוללת חלקי חיים רבים.
עשו פגע בנפש עצמה על ידי שפיכות דמים. הנפש עצמה כוללת שלשה קוין עם כל הקומה כולה.
עשו פגע בעצם הקשר בין איש לאשתו. החיבור הבא באירוסין הוא חיבור פנימי נשמתי העושה אותם לאחד. הפגיעה בנערה המאורסה מבטאת רצון להפריד ולנתק את הקשר העצמי ולעשותו לקשר חייתי כדרך החיות שאינן מחוברות באמת בבחי' זכר ונקבה.
עשו פגע ביעוד של החיים. המילה "זה" נדרשת בכמה מקומות בגזירה שוה. עניינה היא, בין השאר, גילוי הנעלם שהוא מהנהגות התפארת. עבודה זרה מכחישה את הנעלם העליון שהוא מתגלה כאן בעולם.
כל אלו נלמדו בגזירה שוה, החודרת לפנימיות מחשבתו של עשו אחר שגוזרת הקליפות החצוניות. עבירותיו הנוספות אף הן פוגעות ברבדים עמוקים של החיים.
תחיית המתים מבטאת הישארות הנפש הפנימית, שאינה נפעלת מהמצבים השונים של החיים כפירה בתחיית היא כפירה בבחי' יחידה של הנשמה שהיא מתעלה מעל לפרטי החיים ומשם משפיעה שפע של חיים.
הבכורה היא המשך כח האב וחיותו בבנו. ביזוי הבכורה הוא בזוי הקשר שלו ולאביו ולכל שרשת מסורת הדורות.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.