כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

סנהדרין פ"ח (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


סנהדרין פ"ח (ע"א):

דתניא רבי יונתן בן אבטולמוס אומר מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה נאמרה קרחת וגבחת באדם ונאמרה קרחת וגבחת בבגדים מה להלן פרח בכולו טהור אף כאן פרח בכולו טהור.

הפסוק בצרעת הבגד הוא (ויקרא י"ג, נ"ה):

וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו.

ופרש"י עה"ת:

בקרחתו או בגבחתו - כתרגומו בשחיקותיה או בחדתותיה:
קרחתו - שחקים ישנים ומפני המדרש שהוצרך לגזרה שוה מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה נאמרה קרחת וגבחת באדם ונאמרה קרחת וגבחת בבגדים מה להלן פרח בכולו טהור אף כאן פרח בכולו טהור לכך אחז הכתוב לשון קרחת וגבחת. ולענין פירושו ותרגומו זהו משמעו קרחת לשון ישנים וגבחת לשון חדשים כאלו נכתב באחריתו או בקדמותו שהקרחת לשון אחוריים והגבחת לשון פנים כמו שכתוב ואם מפאת פניו וגו' והקרחת כל ששופע ויורד מן הקדקד ולאחריו. כך מפורש בתורת כהנים.

הרבה יש להאריך בלשון אחור וקדם מה ישן ומה חדש ואכמ"ל. על כל פנים התורה השתמשה במילים קרחת וגבחת בבגדים ובוודאי בא הדבר כדי להידרש, על כן דרש ר' יונתן את המילים בגזירה שוה ללמד שאם פרח הנגע בכולו טהור.
עי' במבוא לג"ש שג"ש יש בה בחי' של מיתוק. נראה שלכן למד רבי יוחנן דווקא דין זה שכולו הפך לבן - טהור, אף בבגדים, מתוך ההבנה שג"ש באה למתק את הדין.

ויש לומר על דרך הדרוש.
יש כאן בחינת "אחור וקדם צרתני" שהנהגת אחור הוא הנהגת הישנים. הנהגת הגלות אחור באחור שלא נותנים לחידושים להיכנס שמא יקלקלו, ורק הישן מותר בחי' חדש אסור מן התורה. הנהגת "קדם" היא הנהגת פנים הנהגת ההתחדשות האהבה והקשר.
כל אחד מהם עלול לנגעים. הישן יש בו צד חסר שאינו מתחשב עם המציאות המשתנה וזה עלול לפגוע. החדש יש בו סכנה גדולה שאינו מתחשב בישן ובעבר ועלול לקלקולים גדולים, על כן קרחתו או גבחתו, האחור והקדם כשכל אחד לחוד - טמא הוא.
אבל יחדיו "חדשים גם ישנים" אין הנגע יכול לפגוע כשקלקול הישן מתקן על ידי החדש, והחדש על ידי הישן וכולו הפך לבן - טהור הוא.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.