כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

סנהדרין פ"ד (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


סנהדרין פ"ד (ע"א)

... אונן מנלן (שהוא באזהרה ולא במיתה ביד"ש) דכתיב "ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו" הא אחר שלא יצא חילל.
אמר ליה רב אדא לרבא ונילף חילול חילול מתרומה מה להלן במיתה אף כאן במיתה? מי כתיב ביה בגופיה? מכללא קאתי, הוי דבר הבא מן הכלל וכל דבר הבא מן הכלל אין דנין אותו בגזרה שוה.

נראה מכאן סייעתא לדברי הנזיר בקול הנבואה דף פ"ה תחת הכותרת גזירה שוה - השוואה שמימית:

המידה השניה גזירה שוה אומרת, שני דברים השוים זה לזה חדא לחדא בתיבות - מלות שוות, שוים זה לזה בדיניהם.

והביא שם בהערה מ"א מספר מדות אהרן:

לזה תקרא גזירה שוה כי מילת גזירה הוא שם נאמר על התיבה להיותה גזורה מאותיותיה וירצה גזירה שהוא תיבה שוה בב' נושאים ומולידה השווי ביניהם.

דבר הבא מן הכלל הוא דיוק המלמדנו את ההלכה והענין ולא את המילים.
הביטוי "מכללא" וכן "דבר הבא מן הכלל" נראה שמכוון לתורה שבכתב שנקראת כלל1.
הדבר הבא ממנה הוא נחשב לתורה שבעל פה. מילת דבר היא מלכות2 וכלל היא תפארת שמכוון לתורה שבכתב.
גזירה שוה היא בתפארת ועל כן דבר הבא מן הכלל, שהוא מלכות הבא מן התפארת אינו נלמד בגזירה שוה.






1 כן מבואר בזוהר.
2 כך מבואר בדברי האר"י בביאורו לי"ג מידות בכל המידות שמופיע בהם מילת "דבר" ומקורו בזוהר כפי שביארנו.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.