כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

סנהדרין ע"ט - לימוד מגזירה שוה


סנהדרין ע"ט

... דתניא רבי אומר ונתתה נפש תחת נפש ממון אתה אומר ממון או אינו אלא נפש ממש נאמרה נתינה למטה ונאמרה נתינה למעלה מה להלן ממון אף כאן ממון.

עי' חגיגה י"א וב"ק מ"ד ועי' מש"כ ב"ק מ' בג"ש "שיתה" "שיתה" ועי' מש"כ ב"ק ה' בג"ש ד"תחת נתינה ישלם כסף" במילת "נתינה".
נראה שכשיש מציאות של נפשות ואעפ"כ יש תשלומי ממון זה ביטוי למיתוק הדין.
המילה "נתינה" אף היא מבטאת מיתוק שכן הוא יכול לתת משהו על מנת לכפר.
כשממיתים אדם כעונש על מעשהו, אין זו נתינה אלא זו בחי' של "לוקח נפשות". אבל כשמאפשרים לו לשלם בודאי יש בזה מיתוק שנותן הוא תשלום בעד נפשו.
הכתוב עצמו "נפש תחת נפש" מבטא דין קשה של נפשות. הגזירה השוה "נתינה" "נתינה" ממתקת הדין ומאפשרת לשלם בעד הנפש. אמנם הכתוב עדיין עומד ואמירתו קיימת שיש כאן "נפש תחת נפש" והדין והאמת היו ראויים להתבטא בנפשות ורק מידת הרחמים היא הממתקת הדין ומעמידה אותו על ממון בלבד.
המילה נתינה אכן מבטאת את המיתוק ומאפשרת לו לתת משלו עבור נפשו.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.