כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

סנהדרין ט"ז (ע"א) וירושלמי סנהדרין (פ"א ה"ג) - לימוד מגזירה שוה


הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ג:

אמר ר' זירא נאמר כאן "זדון" ונאמר להלן "זדון" "בזדון דברו הנביא" מה זדון שנאמר להלן בנביא השקר הכתוב מדבר אף זדון שנאמר כאן בנביא השקר הכתוב מדבר.
אמר ר' חזקיה נאמר כאן "דיבר" ונאמר להלן "אשר ידבר הנביא בשם ה'" מה דיבר שנא' להלן בנביא השקר הכתוב מדבר אף דיבר שנא' כאן בנביא השקר הכתוב מדבר:

בבלי סנהדרין ט"ז ע"א (על דברי המשנה שאין דנים את נביא השקר אלא ע"פ בית דין של שבעים ואחד):

ולא את נביא השקר. מנהני מילי א"ר יוסי בר' חנינא אתיא "הזדה" "הזדה" מזקן ממרא מה להלן בשבעים ואחד אף כאן בשבעים ואחד והא הזדה כי כתיבא בקטלא הוא דכתיבא וקטלא בעשרין ותלתא הוא אלא אמר ריש לקיש גמר דבר דבר מהמראתו ולהדר זקן ממרא ולגמר הזדה הזדה מנביא השקר דבר דבר גמיר הזדה הזדה לא גמיר:

נראה שבירושלמי בעיקרון ג"ש היא שהכתוב עצמו "נשתל" במקום ואכן ה"בזדון" מדבר גם בנביא השקר והג"ש עושה כאילו כתוב בזדון על שניהם וזה ענין "שוה" שהם שוין ומתאימים הדברים לדברי האר"י שג"ש בת"ת המשוה חסד ודין1 וכאן נראה שזקן זו בחי' אור חוזר מלמטה למעלה ונבואה בחי' אור ישר מלמעלה למטה והשוו שניהם בת"ת שהמילה בזדון מכוונת לשניהם.
אבל בבבלי "הזדה" "הזדה" או "דבר" "דבר" הכוונה מצד העניין שלשניהם יש יסוד שוה ומתאימים הדברים לדברי הרב קוק בג"ש שאף שחלוקות הן הפרשיות יש להם יסוד פנימי שוה2.
ומה בין "דבר" "דבר" ל"הזדה" "הזדה". שמא י"ל ש"הזדה" הוא בחי' דין בלא מיתוק ואילו "דבר" הוא דין ממותק, שהוא בחי' רחמים כמ"ש בקהילת יעקב בערכו.
גם בי"ד הגדול בת"ת.
ובעצם הענין נבואה מתבררת בבי"ד הגדול שהוא המקור לדבר ה' ולכן דווקא "דיבר" "ואשר דברו הנביא" בג"ש, שרק מקום שיוצא דבר ה' – "ודבר ה' מירושלים" שם מתבררת נבואת שקר ונבואת אמת. בדין הנעשה בנביא השקר מתבררת נבואת אמת.

ג"ש "דבר" "דבר" – עי' בפסוקים בפרק י"ח דברים מופיע ששה עשר פעמים פועל "דבר" באופן "יזום" כגון פס' כ"ב:

אשר ידבר הנביא בשם ה', ולא-יהיה הדבר ולא יבוא--הוא הדבר, אשר לא-דיברו ה': בזדון דיברו הנביא, לא תגור ממנו.

חמש פעמים כמו בפרשת זקן ממרא בי"ד הגדול שמופיע חמש פעמים פועל זה.
ועי' ריש ספרי דברים עם פירוש מרכבה המשנה3 ש"דברים" שייך בדבר שמדבר מעצמו וזה ענין הנביא ולכן מזה לומדים.






1 לפעמים תקבל מתפארת שבתפארת, שהוא מכריע בקו השוה בין החו"ג, ואז יהיה העולם נידון בדרך ממוזג, לא רחמים גמורים ולא דין גמורים, אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעת בסוד התפארת.
2 וכשאור ההשויה פוגש את האור השני המתיחש אליו הרי הכח הפנימי של אור דבר ד' מבטא את הדבור בצורה שוה במלולה... שמתחת למה שנראה ומוחש נפגשת שם השוואה נפלאה.
3 כתב הספרי (פרשה א'):
"אלה הדברים אשר דבר משה וגו'" וכי לא נתנבא משה אלא אלו בלבד והלא הוא כתב את כל התורה כולה שנאמר "ויכתוב משה את התורה הזאת" מה ת"ל "אלה הדברים" מלמד שהיו דברי תוכחות שנאמר "וישמן ישורון ויבעט".
ופירש מרכבת המשנה:
"אלה הדברים" מה כתיב למעלה אלה המצוות אמר הקב"ה חביבים עלי דברי משה שהוכיח את ישראל נגד כל המצוות שנתתי לכם הרי היותם דברי משה עצמם ודברי תוכחה המה חביבים מכל המצוות... המה דברי משה ולא בטכסיס הנבואה מפי הש"י כספרי' הקודמי' כמ"ש הרא"ם ז"ל שספר "אלה הדברים" משה מפי עצמו אמרה יע"ש.






-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.