כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

סנהדרין ס"ז (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


סנהדרין ס"ז (ע"א):

מיתתן במה רבי יוסי הגלילי אומר נאמר כאן מכשפה לא תחיה ונאמר להלן לא תחיה כל נשמה מה להלן בסייף אף כאן בסייף רבי עקיבא אומר נאמר כאן מכשפה לא תחיה ונאמר להלן אם בהמה אם איש לא יחיה מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה אמר לו רבי יוסי אני דנתי לא תחיה מלא תחיה ואתה דנת לא תחיה מלא יחיה אמר לו רבי עקיבא אני דנתי ישראל מישראל שריבה בהן הכתוב מיתות הרבה ואתה דנת ישראל מעובדי כוכבים שלא ריבה בהן הכתוב אלא מיתה אחת.

נראה בביאור מחלוקת ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא בענין כישוף.
לר' יוסי הגלילי שייך הכישוף לקלקול עמי כנען שהם "שרש עבודה זרה ויסודה הראשון" (רמב"ם ספה"מ עשין פ"ז). על כן הגזירה השוה היא מ"לא תחיה כל נשמה" שנאמר על שבעת עממים. הכישוף יונק את כוחו מהס"א וגורם להשפעת כוחות החיצוניים על העולם.
רבי עקיבא אומר שהכישוף בישראל, אינו ככישוף של עמי כנען. מקורו שונה. נובע הוא מיצר הרע המבקש להשתמש בכל הכוחות הטבעיים והעל טבעיים לצורך האדם ולצרכיו.
על כן לומד הוא מהמצוה בסיני שלא לעלות על ההר ולא להרוס לעלות אל ה'.
הרמב"ם מביא ענין זה בסוף ספר עבודה בדבריו על טעמי המצוות (פ"ח מעילה ה"ח):

ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו וכל הנוהג בהן מנהג חול מעל בה ואפילו היה שוגג צריך כפרה קל וחומר למצוה שחקק לנו הקב"ה שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול.

הרמב"ם מבין האיסור לעלות אל ה', שהוא נובע מרצון האדם להשתמש בדברי תורה כמו שישתמש בדברי חולין, שלוקח הכל לטובתו ולצרכיו.
הכישוף בישראל מבקש להשתמש בכל הכוחות לטובת האדם. המכשפים מבקשים לשלוט על כל הכוחות בכח הכישוף ולהטות הכל לרצונם.
על כן לומד רבי עקיבא מיתת המכשפים בג"ש מ"לא יחיה" שנאמר בהגבלת העליה להר סיני.
נראה שהגזירה השוה בסוגיין תתפרש היטב לפי ביאורו של הרב בעולת ראי"ה.
יש עומק פנימי השווה בשני הנושאים הנלמדים. לר' יוסי הגלילי העומק הפנימי של הכישוף פוגש את חטא ע"ז של עמי כנען ולפי ר' עקיבא העומק הפנימי של הכישוף פוגש את איסור העליה להר סיני.






-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.