כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

סנהדרין נ' (ע"ב) - לימוד מגזירה שוה


סנהדרין נ' (ע"ב):

תנו רבנן ובת איש כהן כי תחל יכול אפילו חללה את השבת תלמוד לומר לזנות בחילולין שבזנות הכתוב מדבר יכול אפילו פנויה נאמר כאן אביה ונאמר להלן אביה מה להלן זנות עם זיקת הבעל אף כאן זנות עם זיקת הבעל.

נאמר בבת איש כהן (ויקרא כ"א, ט'):

ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף.

ונאמר בנערה מאורסה, בפרשת מוציא שם רע (דברים כ"ב, כ'):

ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער.
והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך.

דווקא הביטוי "אביה" הוא המלמדנו שפרשת "בת כהן" עוסקת בקלקול מוסד הקידושין. "זנות" עם זיקת "בעל".
הקידושין בישראל ניתנו על מנת שנדע מי האב. זה עיקר חידושה של מצות הקידושין והקנין. "זנות עם זיקת בעל" מחללת את הקידושין "דאסר לה אכולי עלמא כהקדש" (קידושין ב').
"את אביה היא מחללת" "אביה" מבטא את החשיבות הגדולה של המשכיות הדורות בשמירה על הייחוס. "והודעתם לבניך ולבני בניך". עיין מה שכתבנו בסוגיית סוטה.
אף קדושת הכהונה עוברת מן האב, ועל כן יש בבת כהן הקפדה כפולה ומכופלת על שמירת קדושת הקידושין וזיקת הבעל.
חומרת דין נערה המאורסה, בא משום קלקול קנין הקידושין. זו פגיעה בעצם הקשר הפנימי בין איש לאשתו1. על כן הוא המקור בלימוד גזירה שוה ל"זנות עם זיקת הבעל".
והמשכיותו בדורות הבאים נלמדת בגזירה שוה שאף היא במידת התפארת שהיא מקור לכל החיבורים הנכונים. תפארת מידה אמצעית המבטאת את המשכיות הדורות בקו ישר עד סוף כל הדורות.







1 עי' מהר"ל באר הגולה בביאור חומרת דין נערה המאורסה שמיתתה חמורה משל אישה נשואה שזינתה.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.