כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

זהר נח (ע"ג) - לימוד מגזירה שוה


הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י

זהר פרשת נח דף ע"ג (ובסולם אות ש"ט):

ויחל נח איש האדמה ויטע כרם... ר' שמעון אמר רזא דחכמתא איהו הכא בהאי קרא... סחט ענבין למבדק בההוא כרם כיון דמטא להאי וישכר ויתגל ולא הוה ליה חילא למיקם ובגין כך ויתגל גלי פרצה דעלמא דהוה סתים... כגוונא דא בני אהרן דתנינן שתויי יין הוו... דכתיב (ויקרא י') ויקריבו לפני ה' אש זרה כתיב הכא אש זרה וכתיב התם (משלי ז') לשמרך מאשה זרה וכלא חד מלה.
תרגום: ויחל נח איש האדמה ויטע כרם... ר' שמעון אמר סוד החכמה יש כאן במקרא הזה... סחט ענבים כדי לבדוק בכרם ההוא וכיון שהגיע לזה אז "וישכר ויתגל" ולא היה לו כח לקום ומשום זה "ויתגל" שגילה הפרצה של העולם שהיתה סתומה... כעין זה בבני אהרון שלמדנו שהיו שתויי יין... שכתוב "ויקריבו אש זרה לפני ה'" ושם כתוב "לשמרך מאשה זרה" והכל הוא דבר אחד.

חטא נח, בדומה לבני אהרן, בבחינת "גלי פרצה דהוה סתים" יש גבולות בעולם, חוקים ומסגרות. המסגרות מצמצמות והגבולות יש בהם חסימה. זה צמצום האור שהוא תיקון העולם לעומת אורות גדולים שהם בבחינת תהו וגרמו לשבירת הכלים.
זה האש הזרה והאשה הזרה שהם מעבר למסגרת ולחוקים.
"זרה" "זרה" לגזירה שוה (ואף "האש" "והאשה" קרובים הם). גזירה שוה היא בבחינת קו אמצעי – תפארת – המשוה וממצע את הכוחות. הוא הביטוי למסגרת הבונה.
לכן דווקא במידת גזירה שוה אנו לומדים שלא לפרוץ המסגרת, לא באש זרה ולא באשה זרה.
המידות שהן בקצוות הן בחינה קיצונית. האמצע המחברן הוא המאזן בין הכוחות, ממצע וממזג ואז הופעתן היא של קצוות כי אם מאוזנות.
על כן תפארת שהיא אמצע מבטאת חיים בתוך מסגרת ללא פרצות המובילות לקצוות. "תפארת" זו מתן תורה (ברכות נ"ח ע"א). התורה היא המסגרת החיים המכניסה את כל הרעיונות הגדולים אל תוך המציאות.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.