כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

עבודה זרה כ"ה (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


עבודה זרה כ"ה (ע"א):

תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון יהושע קראי נקדימון בן גוריון גמרא למשה מנלן אתיא אחל אחל כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב התם ביהושע אחל גדלך ורבי יוחנן אמר אתיא תת תת כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב ביהושע ביום תת ה' את האמורי רבי שמואל בר נחמני אמר מגופיה דקרא שמעת ליה אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שעמדה לו חמה למשה.

אפשר לומר שלר' אלעזר ג"ש הוא כדברי האר"י, מיזוג בין חסד וגבורה. אחל תת פחדך - בחי' גבורה ואחל גדלך - בחי' חסד.
לר' יוחנן י"ל שג"ש היא כדברי הרמ"ע מפאנו והרב קוק, שהיא מלמדת על עומק פנימי משותף.
בדרך כלל המילים והתכנים של כל פרשה מיוחדים לה. כדי להגיע לעומק פנימי יותר, יש להשוות בין פרשיות. נקודת השיווי נמצאת בעומק הפנימי.
נראה שכאן המילים "תת" "תת" החוזרות בפרשת שמש בגבעון דום ובפרשת סיחון מלמדות על כך שנצחון ישראל בא מכח השליטה על הטבע. הטבע כפוף לרצון השם המתגלה על ידי המנהיגים המיוחדים לישראל.
משה ויהושע מלמדים אותנו על כח התורה והאמונה הישראליים, שהוא למעלה מן הטבע ושולט עליו. מקורו הוא "למעלה מן השמש" ומשם שולח כוחו לישראל.
על כן לומד הוא מהמילים "תת" "תת" שמקומם הוא בפרשיות עצמן של המלחמות, ולא מ"אחל", שאצל יהושע מקומה של מילה זו הוא בתחילת הספר.
רבי אלעזר רואה במיזוג של הפחד והגודל את הנהגת משה ויהושע, מיזוג זה הוא בחי' יראת הרוממות המבטאת יחס האומות לישראל, כשישראל נמצאים במדרגתם האמיתית, בחי' וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך.
לרבי אלעזר עמידת השמש באה לבנות יחס נכון של האומות לישראל.
לרבי יוחנן עמידת השמש באה לבטא מקור הכח של ישראל לנצח את האומות הנראות חזקות ממנו.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.