כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

הוריות ד' (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


הוריות ד' (ע"א):

"ונעלם דבר" ולא שיעקר המצוה כולה כיצד אמרו אין נדה בתורה אין שבת בתורה אין עבודת כוכבים בתורה יכול יהו חייבין ת"ל ונעלם דבר ולא שתתעלם מצוה כולה... רב אשי אמר יליף דבר דבר מזקן ממרא דכתיב ביה בזקן ממרא כי יפלא ממך דבר לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל מה ממרא מן הדבר ולא כל דבר אף בהוראה דבר ולא כל הגוף.

אף בתוספתא (ה"ה) הוריות למדו בגזירה שוה אלא שהמקור שבזקן ממרא דבר ולא כל הגוף, שונה:

הורו ב"ד לעקור את כל הגוף אמרו אין דם בתורה אין חלב בתורה אין פגול בתורה הרי אלו פטורין הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת הרי אלו חייבין כיצד אמרו יש דם אבל אין חייבין אלא על דם הקרב לשלמים. יש חלב בתורה אבל אין חייבין אלא על חלב הקרב לשלמים. יש פיגול בתורה אבל אין חייבין אלא על פיגול שבשלמים הרי אלו חייבין שנאמר דבר נאמר כאן דבר ונאמר להלן דבר מה דבר האמור להלן מקצתו ולא כולו אף דבר האמור כאן מקצתו ולא כולו.
אתה אומר "דבר" מקצתו ולא כולו או אינו אלא כולו ת"ל (דברים יז) "בין דם לדם" ולא כל דם "בין דין לדין" ולא כל דין "בין נגע לנגע" ולא כל נגע.

נראה שהגזירה שוה במילה "דבר" מבטאת את המשותף לזקן ממרא ולהוראת ב"ד, והוא המושג תורה שבעל פה". שניהם באו לחזק ולהעצים את הענין המיוחד בתורתינו הקדושה, שיש תורה שבעל פה ויש סנהדרין שמופקדים עליה, להורות לנו את הדרך נלך בה.
"דבר" הוא גם לשון דיבור וגם לשון הנהגה, בכמה מקומות דרשו חז"ל את המילה דבר מלשון דיבור , כמו "ערוות דבר" שבא להזהיר על ניבול פה ו"דבר" בריבית שבא להזהיר על ריבית דברים.
גם הנהגה רמוזה במילה "דבר" כמו שאמרו "דבר אחד לדור"
על כן למדו כאן דבר ולא כל הדבר שבא לומר שכל הדבר הוא דבר שהצדוקין מודים בו כמו שאמרו מיד בהמשך הסוגיא. המצוה בעצמה היא תורה שבכתב. רק פרטי המצוות ודקדוקיה הם תורה שבעל פה.
המילה "דבר" המשותפת לשתי הפרשיות מלמדת על המשותף להם והוא עמוד התורה שבעל פה.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.