כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

הוריות ד' (ע"ב) - לימוד מגזירה שוה


הוריות ד' (ע"ב):

משנה הורו ב"ד וידע אחד מהן שטעו ואמר להן טועין אתם או שלא היה מופלא של ב"ד שם או שהיה אחד מהן גר או ממזר או נתין או זקן שלא ראוי לבנים ה"ז פטור שנאמ' כאן עדה ונאמר להלן עדה מה עדה האמורה להלן כולן ראוין להוראה אף עדה האמורה כאן עד שיהיו כולן ראוין להוראה.

ופרש"י:

ונאמר להלן עדה - "ושפטו העדה" "והצילו העדה" (במדבר לה) דהיינו סנהדרין כדתנן בפ"ק דסנהדרין (ד' ב):
נאמר כאן עדה - דכתיב (ויקרא ד) אם כל עדת ישראל ישגו:

הביטוי "עדה" אומר קבוצה המחברת בין האנשים. חידוש התורה בענין בית הדין הוא שאותה קבוצה שהיא בית הדין ממנה תצא ההוראה. מתוך כך אזלינן בתר רובא שכן עלינו לדעת מה דעת הקבוצה הזו ואף שיכול להיות שאם יבדקו בכלל ישראל ישתנו הדעות וישתנה הרוב לא איכפת לן, אלא בדעת בית הדין הזה.
אם כן היות כולם קבוצה אחת מחוברת ומאוחדת זו המשמעות של "עדה" ככינוי לבית דין.
ומסנהדרין אנו לומדים שכולן צריכים להיות ראויים להוראה "אתך בדומין לך", שכן זה הדבר המאחד אותם להיות בית דין.
תפארת שהיא מידתה של גזירה שוה, אף היא תכונתה החיבור בין גורמים שונים.
על כן ראוי ללמוד בגזירה שוה משמעות העדה שיהיו כולן ראויים להוראה ובזה יתחברו להיות לאחד והוראה אחת יוצאת מהם.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.