כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

יומא ב' (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


יומא ב' (ע"א):

יליף צוה צוה כתיב הכא צוה ה' לעשת וכתיב התם זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר מה להלן פרה אף כאן פרה ומה כאן פרישה אף להלן פרישה.

יש משותף בין ימי המילואים לבין פרה אדומה. המשותף בא לידי ביטוי במילה "צוה": הציווי והחשיבות לעשות בדיוק כמו הצווי.
פרה אדומה נקראת חוקה ובלשון חכמים הוסיפו מילת "גזירה" כמו שהביא רש"י מתנחומא בריש חוקת:

... לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר בתריה.

ובלשון תנחומא:

גזירה גזרתי חוקה חקקתי אין אתר רשאי לעבור על גזירתי.

אף בימי המילואים בחנוכת המשכן יש דגש מיוחד על הציווי ועל החשיבות לעשות בדיוק כמו הציווי. גם בסיום הפרשה (סוף פרשת צו) נאמר:

ויעש אהרון ובניו את כל הדברים אשר צוה ה' ביד משה.

וברש"י:

להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל.

ואכן כשנדב ואביהוא שינו והקריבו אש זרה פגעה בהם מיד מידת הדין.
יש כאן גזירה שוה בשניהם, בחי' גזירה גזרתי, המתבטאת במילה "צוה". הלימוד והגזירה השוה הוא שצריך להפריש הכהן קודם המצוה. הפרשת הכהן אף היא באה להוציאן מענייני העולם הזה המטמאים את הגוף ואת המחשבה, ולהכניסם למציאות של קדושה וטהרה הבאים מצווי הקב"ה ומקדושה שהקב"ה נותן במציאות.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.