![]()
כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות י"ג המידות ומקורות פנימיים ![]() סוכה כ"א (ע"א) ושבת כ"ז (ע"ב) - לימוד מגזירה שוה סוכה כ"א (ע"א) שבת כ"ז (ע"ב): עי' ריטב"א שחילק בין הג"ש של מסכת שבת שעוסקת באהל עצמו, לבין סוגיית מסכת סוכה שהג"ש אהל אהל מלמדת על כל הנמצא באהל שנטמא. זו לשון הריטב"א:
על מושג האהל יש ללמוד מדברי האר"י, שכתב על ד' בחינות באדם (ריש היכל אבי"ע): א. אדם הפנימי שהוא הפנימיות הנקרא נרנח"י. ב. הוא הגוף. ג. הוא המלבושים שעל הגוף. ד. הוא הבית שיושב בתוכו האדם גופו ומלבושו. ואחר שביאר הבחינות השונות כתב: האהל הוא ממוצע, ועל כן בנוי הוא לפי מידת גזירה שוה . כך הוא לשון האר"י בהנהגת גזירה שוה: נראה ששתי הגזירות השוות של מסכת שבת ושל מסכת סוכה מכוונות כלפי האהל, בשתי בחינותיו. במסכת שבת נידון האהל כלבוש. על כן הוא דווקא מפשתים (מבין כל הדברים היוצא מן העץ) כמו שבגד מדבר היוצא מן העץ בתורה הוא מפשתים. הדיוק הוא על האהל עצמו ולא על כל הנמצא באהל, כי האהל כלבוש אינו מקום לאחסון חפצים. במסכת סוכה נידון האהל בבחינתו כבית. על כן דנים בכל אשר בבית. הסוגיא עוסקת איזה אהל מאהיל על כל הנמצא בו להיות טמא בטומאת אהלים. בשתי הסוגיות המשכן הוא המקור להגדרת אהל. י"ל שהמשכן אף הוא יש בו בחינה של ממוצע בין בית המקדש לבין לבוש. מחד משמש הוא כמקדש ומשכן אקרי מקדש ובו מקריבים קרבנות ועובדים את ה'. מאידך אינו נמצא במקום קבוע ודומה הוא ללבושו של האדם ההולך עימו לכל מקום, כך המשכן הולך עם ישראל בכל מסעיהם. 1 בהמשך דבריו כתב האר"י: "וזו הבחי' של אהלים צריכה עיון אם הוא כך או אם יש בה דבר אחר". וי"ל שהרי בין הדברים אשר בהם יש ארבע בחינות כנ"ל, כתב שם בהיכל אבי"ע בית, חצר, שדה ומדבר. יתכן לומר שהאהל הוא גם ממוצע בין בית וחצר לבין שדה ומדבר, שכן מחד גיסא הוא בית ומאידך גיסא מקומו הוא בשדה ובמדבר והוא מבטא גמישות ויכולת לשנות מקום. הבית הוא בחינה של התכנסות והשדה הוא בחינה של יציאה החוצה. האהל הוא ממוצע, שהוא התכנסות הנעשית בחוץ... הפעם הראשונה בה מוזכר בתורה אהל הוא בחידוש שחידש יבל שהיה "אבי יושב אהל ומקנה". ייתכן שחידושו של יבל היה "יושב אהל" כדוגמת יעקב "איש תם יושב אהלים" ורצונו לומר שיבל חידש שהחיים מובילים לאיזה יעד ויש משמעות לחיים בחוץ. השדה אינו רק מקום הישרדות אלא מקום בעל משמעות. והוסיף לחידושו גם את ה"מקנה" לשון קנין. קניינו של אדם הוא המוציא אל הפועל את כוחותיו. האדם בפעולותיו בקניינו מוציא את העולם מקללתו וחושף את הכוחות הטובים והחיוביים בבריאה. האהל הוא, אפוא, ביטוי של תוכן פנימי בעולם החיצוני. התכנסות בשדה ובמדבר. גם המשכן הנקרא אהל מבטא את המקום הפנימי במדבר המופקר והחיצוני. ------------------------------------------------------------------------------------------- |
|
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד. |