כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

סוכה מ"ג (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


סוכה דף מ"ג (ע"א):

וסוכה גופה מנלן דתנו רבנן בסוכות תשבו שבעת ימים ימים ואפילו לילות אתה אומר ימים ואפילו לילות או אינו אלא ימים ולא לילות ודין הוא נאמר כאן ימים ונאמר בלולב ימים מה להלן ימים ולא לילות אף כאן ימים ולא לילות או כלך לדרך זו נאמר כאן ימים ונאמר במלואים ימים מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן ימים ואפילו לילות נראה למי דומה דנין דבר שמצותו כל היום מדבר שמצותו כל היום ואל יוכיח דבר שמצותו שעה אחת או כלך לדרך זו דנין דבר שמצותו לדורות מדבר שמצותו לדורות ואל יוכיחו מלואים שאין נוהגין לדורות תלמוד לומר תשבו תשבו לגזרה שוה נאמר כאן תשבו ונאמר במלואים תשבו מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן ימים ואפילו לילות.

בירושלמי פ"ב ה"ז למדו ג"ש "תשבו "תשבו" כמקור לדברי רבי אליעזר האומר שחייב אדם לאכול ארבעה עשר סעודות בסוכה, שתי סעודות בכל יום, ביום ובלילה וז"ל הירושלמי (סוכה י' ע"ב):

גמ' מה טעמא דר' ליעזר נאמר כאן תשבו. ונאמר להלן ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה. מה ישיבה שנא' להלן עשה בה את הלילות כימים אף ישיבה שנאמר כאן נעשה בה את הלילות כימים.

הגזירה השוה מלמדת על הקשר פנימי בין הסוכה לבין המשכן, שבשניהם יש מצות ישיבה, במשכן לשעה ובסוכה לדורות.
בספר טללי חיים לסוכות מְבָאֵר שֵבַע מהויות לסוכה, המהות החמישי נקראת בית לה' (עמ' ק"ז).
זו לשון המדרש המובא שם (שמו"ר פרשה ל"ד פס' ג'):

ד"א ועשו ארון מה כתיב למעלן ועשו לי מקדש... אתם כרם שנא' (ישעיה ה) "כי כרם ה' צבאות בית ישראל" ואני שומר שנאמר (תהלים קכא) "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" עשו סוכה לשומר שישמור אתכם...

והוסיף שם בטללי חיים:

... לפי זה משמע שהסוכה היא מעין מגורים שיאפשרו לקב"ה להתגלות בעולמות ובאמת הוא הוא ענין בית המקדש, בסוד "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"...
ובאמת המקדש נקרא כסוכה כאומרו "ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון" (תהילים ע"ו) והיינו שהסוכה והמקדש הם בחינת בית שעם ישראל בונים כדי להמשיך את התגלות האלוהות למטה לארץ.

ובפרי צדיק לסוכות סימן ג' כתב:

וזה דירה להשם יתברך וכמו שנאמר ואיזה מקום מנוחתי וגו'... וכן בסוכות אמרה תורה כל ז' הימים צא מדירת קבע, היינו דעולם הזה נקרא אושפיזא בגמרא (כמו שאמרו בגמרא מו"ק ט' ע"ב) וכשאדם יודע שהוא דירת עראי אזי הוא נעשה דירה לשכינה וזה שנאמר למען ידעו דורותיכם וגו' שזה נוהג לדורות אף לאחר שיבטל ויחרב בית המקדש והמשכן שהם דירה לשכינה יושאר הסוכה. ע"ש עוד בדבריו.

כך יש ללמוד את הגזירה השוה "תשבו" "תשבו" (אפשר שיש להוסיף "תשבו שבעת ימים" "תשבו שבעת ימים"). יש תוכן פנימי משותף לישיבה במשכן בשבעת ימי המילואים ולישיבה בסוכה.
בשניהם הישיבה ממשיכה את אור השכינה להיות לה דירה בעולם.
ישיבת הסוכה אינה רק לצרכינו שנתענג בצילא דמהימנותא, אלא בבחינת צורך גבוה לעשות דירה לקב"ה "עשו סוכה לשומר שישמור אתכם" כשם שישיבת אהרון ובניו בשבעת ימי המילואים היתה להופיע את השכינה1.






1 בדברי שפת אמת לסוכות (תת"ח) אפשר לראות קשר נוסף הנוגע יותר אלינו היושבים בסוכה. זו לשונו שם:
" שתולים בבית ה' - 'פתח אהל מועד תשבו שבעת ימים', עיי"ש, שכשנבחר אהרן נתדבק באלה שבעת ימי מילואים להיות שתול בבית ה', וזה היה הכנה על כל עבודות שלו לדורות. כן בסוכות, נעשן בני ישראל כבריה חדשה אחר יום הכיפורים ומיוחדים לעבודת הבורא, כמו כהן. לכן 'בסוכות תשבו שבעת ימים', הכנה בפרישה זו על כל השנה"





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.