כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

בבא קמא קי"ז (ע"ב) - לימוד מכלל ופרט וכלל

נאמר בויקרא ה' (כ"א-כ"ו):

(כא) נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו.
(כב) או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה.
(כג) והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא.
(כד) או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו:
(כה) ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן.
(כו) וכפר עליו הכהן לפני ה' ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה.

פסוקים אילו כתובים במידת כלל ופרט וכלל וזו היא הנהגת פרשה זו.

בבא קמא קי"ז (ע"ב):

רבנן דרשי כללי ופרטי וכחש כלל בפקדון פרט או מכל חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט דבר המיטלטל וגופו ממון אף כל דבר המיטלטל וגופו ממון.

כתב האר"י בהנהגת מידת כלל ופרט וכלל

כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. לפעמים תעלה המלכות למעלה מן היסוד, ותכריע היא בין היסוד והת"ת. וזהו כלל ופרט וכלל, כי כלל הוא הת"ת, שבו כלולים ו"ק, ופרט היא המלכות, דלית לה מגרמה כלום. ועוד, ששם הדברים נפרטים ומתפרשים, בסוד, ופרט כרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם, כי שם מקומם. וכלל, הוא היסוד הנקרא כל, דכליל שית בקרטופא חדא. ואז יתנהג העולם כפי הכרעת מדת מלכות, וזהו אי אתה דן אלא כעין הפרט, שהוא מדת המלכות.

"וכחש בעמיתו" אכן הוא כלל בבחי' התפארת. לא מדובר על החפצים כי אם על האדם "וכחש בעמיתו" האדם הוא בבחי' תפארת ככתוב "תפארת אדם".
"הכלל השני או מכל אשר ישבע עליו לשקר" הוא כבר מדבר מצד הדברים אותם קיבל או מצא או לקח המקבל. כלל זה הוא כבר צרוף של פרטים והוא בבחי' יסוד כמבואר במבוא.
הפרט שהוא המלכות העולה למעלה מן היסוד הוא כל הפרטים הנזכרים בין הכללים. על כן הוא נדרש "כעין הפרט" לרבות כל סוגי הממון ולמעט קרקעות עבדים ושטרות.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.