כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

מוסף ר"ח (ספרי פנחס) - לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר


הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק.

מוסף ר"ח פותחת את רשימת המוספין של המועדים הנקבעים על פי חדשי הלבנה
בספרי דרשו

ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' למה שנאמר לפי שהוא אומר את הכבש האחד שומע אני אף ראשי חדשיכם בכלל היו את הכבש האחד, הרי הכתוב מוציאו מכללם להחמיר עליהם ולדון במוספים.
וילמדו משבת מה שבת שני כבשים אף בראשי חדשים שני כבשים ת"ל ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' במניין אחר הכתוב מדבר

אף כאן י"ל שלא בא המדרש ללמדנו הלכה חדשה כי אם לבאר על פי איזו מידה נכתבו הפסוקים.
המידה על פיה נכתבו, קובעת את ההנהגה האלוקית הבאה לביטוי בהלכה זו.
המידה על פיה נכתב מוסף ראש חדש היא (בדומה למוסף השבת) דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר.
על פי הבנת האר"י שנזכרה לעיל מובן גם ענין פסוקים אילו.
מוסף ראש חודש, יצא מכלל התמיד ומוסף שבת, שהם נקבעים על פי השמש לטעון טוען אחר שלא כעניינו, ולהוסיף ולהחמיר במניין הקרבנות.
הירח בחינת מלכות (נוק') והשמש בחינת ז"א. וכך כתב קהילת יעקב בערך "שמש": כי שמש ומגן ה' אלוקים". ה' שם הוי"ה מכוון כנגד השמש ושם אלוקים כלפי הירח זה רחמים וזה דין.
ראשי חדשים שנקבעים על פי הירח יש בהם בחינת דין ועל כן יצא מוסף ר"ח להחמיר ולהוסיף מניין אחר של קרבנות.
מוסף ראש חודש יצא לטעון טוען שלא כעניין "ו" השייך אל השמש ולכן יצא להקל שאין בו איסורי מלאכה, ולהחמיר במנין הקרבנות. אף מן התמיד יצא להקל בבחינה של שמחה והלל בראשי חודשים.
גם על פי הרמ"ע מפאנו שדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לטעון טוען אחר שלא כעניינו שנידון בייסורים לכפר על הכלל מתאימים הפסוקים להיות כתובים במידה זו. ר"ח בא לכפרה.

"למה נאמר בר"ח חטאת לה' אלא אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הלבנה".
"ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם".

על כן נוסף קרבן חטאת למוסף החדש מה שאין כן בתמיד ובמוסף שבת, כיון שהם נקבעים על פי השמש, והחדש על פי הירח.
ולדברי הרב בעולת הראי"ה יצא מוסף ר"ח מהכלל העליון שהוא היסוד הקבוע הנקבע על פי השמש שאינו משתנה ומתחדש ואינו מתמלא ונחסר. יצא החדש שנקבע על פי היסוד המשתנה המתמלא ונחסר. על כן יצא להקל ולהחמיר. להקל בהלכות ר"ח (בקדושה הלל ושמחה) ולהחמיר בקרבנות במניין נוסף על התמידים ומוספי שבת.
על כן נוסף קרבן חטאת למוסף החדש, מה שאין כן בתמיד ובמוסף שבת, כיון שהם נקבעים על פי השמש, והחֹדש על פי הירח. על כן מוסף ראש חודש שייך במיוחד לכפרה, על כן יצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו.
ולדברי הרב בעולת הראי"ה יצא מוסף ר"ח מהכלל העליון שהוא היסוד הקבוע הנקבע על פי השמש שאינו משתנה ומתחדש ואינו מתמלא ונחסר ממנו. יצא החדש שנקבע על פי היסוד המשתנה המתמלא ונחסר. על כן יצא להקל ולהחמיר. להקל בהלכות ר"ח (בקדושה הלל ושמחה) ולהחמיר בקרבנות במניין נוסף על התמידים ומוספי שבת.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.