כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

מכילתא בא י"ב (ה') - לימוד משני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם


הקשר בין הדין הנלמד למידה שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

מכילתא בא י"ב (ה'):

ר' עקיבא אומר כתוב אחד אומר "מן הכבשים ומן העיזים" וכתוב אחד אומר "צאן ובקר" כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? אמרת זו מדה בתורה, שני כתובים זה כנגד זה וסותרין זה על ידי זה יתקיימו במקומן עד שיבא כתוב שלישי ויכריע בינהם. תלמוד לומר "משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח". צאן לפסח ולא בקר לפסח.

משמע בפשטות שהכתוב מכריע שצאן לפסח ולא בקר ולכאורה קשה מה בא הפסוק מן הבקר ללמדנו.
נראה פשוט שהכתוב בא ללמדנו שדין צאן לפסח נאמר במידה זו בתורה שיש שני כתובים המכחישים וסותרים זא"ז שיש כאן בחינה של מחלוקת לש"ש בין הכתובים והכרעת התורה למעשה היא שהצאן לפסח ולא בקר.
נראה שיש לבאר על פי מש"כ האר"י במידה זו ששני כתובים הם נצח והוד שסותרין זה את זה שהנצח ימין וההוד שמאל עד שיבוא יסוד המכריע ביניהם, היסוד מכריע כאחד מהם, והשני נשאר במקומו לדרוש ולקבל שכר. וכאן הכריע הכתוב שצאן הנוטה אל הימין שהוא נצח ממנו בא הפסח. קרבן פסח בא לבטא נצחיות ישראל ונצחונם על כל הכוחות המתנגדים להם. עיקרה של הנצחיות היא דווקא בח' צאן שהוא מן הנרדפים ולא מן הרודפים, מצד קישורם הקבוע אל הקב"ה.
אמנם יש בח' הוד שהוא תודה והודאה על הניסים ולזה מתאים גם הבקר אלא שבחינה זו נשארת לא להלכה אלא לדרוש. ועדיין צ"ע.
בעיקר הדבר יש כאן לימוד גדול שהמושג מחלוקת לשם שמיים קיים גם בתורה עצמה ויש בה כתובים סותרים וחולקים זה עם זה ואף כי יש הכרעה שתי הדעות מתקיימות במקומן.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.