-
בס"ד
מבוא למידות
מבוא (שני) למידת קל וחומרכתב האר"י בהנהגת מידת קל וחומר:
חסד וגבורה הם ימין ושמאל, ואז קל וחומר זו הנהגת ימין ושמאלדרשא זו מצד המלכות, שמקבלת מהת"ת פעם כך ופעם כך, כי פעם תקבל מחו"ג שבת"ת, וזהו מקל. כי קל רמז לרחמים, המקילים את הדין, ומרחמים על העולם. וחומר, רומז אל הדין, המחמיר לדון את העולם, הרי מדה א'. ומדה זו, כשהעולם נידון קצת ממנו בדין גמור, וקצת ממנו ברחמים גמורים, ומרחם על העולם.
ובמאמרי המידות לרמ"ע מפאנו כתב:
ובדומה לזה כתב בספר תולעת יעקב בשם אור זרוע:קל וחומר הרמז בה לכתר עליון בהתיחסו אצל עלת העלות כי הכתר קל הוא ואוכמא איהו בערך עלתו ועם כל זה נאסר ההסתכלות בו כל שכן במה שלמעלה הימנו...
לדבריהם הנהגת קל וחומר היא הנהגת מטה ומעלה.מקל וחומר מדה זו כנגד המאור העליון שהוא קל בערך עלתו, והלא אתה רואה שכתר עליון הנקרא קל אין בריה יכולה לעלות ולחשוב שם ולידע מהותו, כ"ש וכ"ש עילת העילות שהוא חמור ונעלם ונסתר בהשגתו יותר שאין כל בריה יכולה להרהר בו, כענין דוגמא זו אנו למדין בתורתנו החמור מן הקל, כן פירש מדה זו בעל אור זרוע.
לאור דברים אלו יש להוסיף שיש גם הנהגת פנים ואחור ויחד אלו הם ששת צידי המציאות, מעלה ומטה, פנים ואחור, ימין ושמאל.
נתבונן במקור הנהגות אלו ומתוך כך נבין ההבחנה שבהן. הבנה זו תלמד אותנו לדון בדברים הנלמדים מקל וחומר, לידע באיזו הנהגה הם אם מעלה ומטה או ימין ושמאל או פנים ואחור.
בספר עץ חיים שער א' ריש ענף ב' דן במאמרי הזהר הסותרים זה את זה בסדר עמידת עשר הספירות וכתב שם:
בהמשך דבריו בענף הנ"ל ביאר את הדברים:והנה מי שיסתכל בדברי רשב"י בס' הזוהר והתיקונים וכן בספר הבהיר (לר' נחוניא בן הקנה) ימצא בדבריהם מאמרים שונים ומחולפים נוטים לכאן ולכאן והמקובלים האחרונים (נבוכו בזה) נלאו יותר לחקור ולא יכלו כי קושיא גדולה וחזקה הולכת ומסערת עליהם באמרם מאחר שהא"ס שוה בכל בחי' השוואה גמורה לא יצדק בו מעלה ומטה פנים ואחור כי כל הכינונים האלו מורים הם היות קצבה וגבול ותחום ומדה באור א"ס העליון ח"ו...
בספר לשם שבו ואחלמה בחלק הביאורים על עץ חיים (שער א', ענף ב' אות כ"ב) שאל:ונבאר עתה קצת ענין חקירת המקובלים לדעת איך יש ראש תוך סוף בספירות הנ"ל. אמנם בהיות כי הקו ההוא ראשו נוגע באור א"ס מצד העליון וסופו אינו נמשך למטה עד מקום אור הא"ס הסובב תחת העולמות ואינו דבוק בו לכן אז יצדק בו ראש וסוף כי אם דרך ב' הקצוות היה מקבל שפע הא"ס היו ב' הקצוות בחי' ראשים שוים זה לזה ולא היה אז בחי' מעלה ומטה. וכן אם היה הא"ס נמשך מכל סביבות צדדי המקום החלל ההוא לא היה לא מעלה ולא מטה לא פנים ולא אחור לא מזרח ולא מערב וצפון ודרום.
אך בהיות אור א"ס נמשך דרך קו א' וצינור דק בלבד יצדק בו מעלה ומטה פנים ואחור מזרח ומערב.
בהמשך דבריו ביאר הדברים על פי קבלת ר"י סרוג בענין המסך והפרגוד אשר נעשה בחלל הצמצום בכל סביבו להפסיק לאור א"ס המקיף שלא ייכנס לחלל ונעשה מבפנים בח' מסך ופרגוד.אמנם הנה המעלה ומטה אשר ישנו בהאור ג"כ הוא ניחא ופשוט הוא על ידי שיש בהקו ראש וסוף כמו שמבואר למטה, אך הפנים והאחור ימין ושמאל, הרי מאין נמשך ונעשה כל זה בהאור דהקו ור"ל כי מאיזה סיבה נמשך מה שהפנים הנה יש נקבים פתוחים שמשם נתגלה ויצא האור ובאחור הוא סתום ואינו יוצא משם שום גילוי מאומה וכן בחי' השמאל אשר הוא ממועט וחלוש מהימין הרי מאין נעשו כל בחי' תכונות הללו בהאור ג"כ כי הרי האור הנמשך בהקו הרי הוא בהשוואה אחת בכל סביבו.
הקו הנכנס מאור א"ס אל תוך החלל יש בו בחי' אור א"ס ויש בו בחי' המסך והפרגוד המצמצמים אותו להיות בחי' צינור דק.
הפנים הם מבחי' האור והאחור הוא מבחי' המסך והפרגוד וכן ימין ושמאל, הימין הוא מבחי' האור והשמאל הוא מבחי' המסך והפרגוד.
בדבריו יש גם ביאור הבחי' השונות של פנים ואחור וימין ושמאל.
מעתה בכל קל וחומר עלינו לדייק ולראות אם הוא בבחי' מעלה ומטה שלמדים הנהגה של עולם תחתון מעולם עליון או להיפך1, או אם הוא בבחי' פנים ואחור2, הפנים הם בחי' של בחירה (כמבואר במבוא הראשון לקל וחומר). או אם הוא בחי' של ימין ושמאל3, הימין בחי' של התפשטות השפעה טובה וברכה להשפיע ולהיטיב לזולתו והשמאל הוא עיכוב השפעת הטוב שלא ליתן שפע יתר על המידה.אותו המקום דהגילוי רצון אשר להחלון והפתח הנה הוא מכונה בשם פנים כי הרי שם הנה היה כביכול פנייתו אשר פנה את עצמו להתגלה דרך שם בהאור דהקו להאיר בו למטה, והרי הוא בחי' פנים בודאי. כי הרי רק שם היה פנייתו אשר פנה להתגלה בטובו למטה והנה מזה נמשך אחר כך תכונת הפנים באור הקו ג"כ...
וחלוקת הב' בחי' הללו דימין ושמאל הנה הם מסיבת האור עצמו כי הנה יש באור הקו עצמו ב' תכונות, אחד תכונת התפשטות וריבוי ואחד תכונת הסתלקות ומיעוט כי כמה שנתפשט להאיר ולהתגלה ולהשפיע למטה, הרי הוא התפשטות טובה וברכה להשפיע ולהיטיב לזולתו והוא התפשטות וריבוי, שמתרבה ומשפיע אור בהצמצום תמיד, אבל במה שהיה כל התפשטותו רק בבחי' קו דק ומצוצמם ולהשפיע שפעו רק במדה ובמשקל הרי הוא בחי' הסתלקות ומיעוט ואלו ב' התכונות הם חסד ודין כי מידת החסד הוא להאיר ולהשפיע תמיד ולהתפשט בלי גבול, אבל מדת הדין הוא לעכב שפעו ולהסתלק ושלא ליתן יותר מהמדה.
1 דוגמא לדבר בריש הספרא (פ"א, ה"ט): "והרי דברים ק"ו ומה מי שהוא שומע מפי הקדש ומדבר ברוח הקדש צריך להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין עאכ"ו הדיוט מהדיוט".
2 דוגמא לדבר מדרש ב"ר (פרשה ה' פיס' א'): "רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר אמר הקב"ה יקוו לי המים מה שאני עתיד לעשות בהם משל למלך שבנה פלטרין וכו'".
ונתבארו הדברים שהטבע הוא בהנהגת אחור שהוא מוכרח ונתון לחוקי הטבע והאדם יש בו בחי' נסירה המאפשרת הנהגת פנים בפנים. הנסירה מאפשרת גם כפירה חלילה בדברי קדש של הרב קוק באורות ישראל.
3 דוגמא לדבר מכילתא י"ב: "ופסח ה' על הפתח. והלא דברים ק"ו ומה אם דם פסח מצרים הקל שאינו אלא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואינו נוהג לדורות נאמר בו ולא יתן המשחית מזוזה שהיא חמורה שיש בה עשרה שמות מיוחדין ונוהגין ביום ובלילה ונוהגת לדורות על אחת כ"ו שלא יתן המשחית".
הפסח הוא מצומצם יותר שהוא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואין בו גילויים מובהקים של אלוקות ואעפ"כ הוא מגן, מזוזה שהיא התפשטות רחבה יותר לטובה ולברכה שנוהגת ביום ובלילה ולדורות ושמות ה' שהם רחמים מתפשטים, על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית להשחית.