![]() |
![]() |
![]() |
מבוא למידות ![]() מבוא (שני) למידת קל וחומר כתב האר"י בהנהגת מידת קל וחומר: חסד וגבורה הם ימין ושמאל, ואז קל וחומר זו הנהגת ימין ושמאל ובמאמרי המידות לרמ"ע מפאנו כתב: ובדומה לזה כתב בספר תולעת יעקב בשם אור זרוע: לדבריהם הנהגת קל וחומר היא הנהגת מטה ומעלה. לאור דברים אלו יש להוסיף שיש גם הנהגת פנים ואחור ויחד אלו הם ששת צידי המציאות, מעלה ומטה, פנים ואחור, ימין ושמאל. נתבונן במקור הנהגות אלו ומתוך כך נבין ההבחנה שבהן. הבנה זו תלמד אותנו לדון בדברים הנלמדים מקל וחומר, לידע באיזו הנהגה הם אם מעלה ומטה או ימין ושמאל או פנים ואחור. בספר עץ חיים שער א' ריש ענף ב' דן במאמרי הזהר הסותרים זה את זה בסדר עמידת עשר הספירות וכתב שם: בהמשך דבריו בענף הנ"ל ביאר את הדברים: בספר לשם שבו ואחלמה בחלק הביאורים על עץ חיים (שער א', ענף ב' אות כ"ב) שאל: בהמשך דבריו ביאר הדברים על פי קבלת ר"י סרוג בענין המסך והפרגוד אשר נעשה בחלל הצמצום בכל סביבו להפסיק לאור א"ס המקיף שלא ייכנס לחלל ונעשה מבפנים בח' מסך ופרגוד. הקו הנכנס מאור א"ס אל תוך החלל יש בו בחי' אור א"ס ויש בו בחי' המסך והפרגוד המצמצמים אותו להיות בחי' צינור דק. הפנים הם מבחי' האור והאחור הוא מבחי' המסך והפרגוד וכן ימין ושמאל, הימין הוא מבחי' האור והשמאל הוא מבחי' המסך והפרגוד. בדבריו יש גם ביאור הבחי' השונות של פנים ואחור וימין ושמאל. מעתה בכל קל וחומר עלינו לדייק ולראות אם הוא בבחי' מעלה ומטה שלמדים הנהגה של עולם תחתון מעולם עליון או להיפך1, או אם הוא בבחי' פנים ואחור2, הפנים הם בחי' של בחירה (כמבואר במבוא הראשון לקל וחומר). או אם הוא בחי' של ימין ושמאל3, הימין בחי' של התפשטות השפעה טובה וברכה להשפיע ולהיטיב לזולתו והשמאל הוא עיכוב השפעת הטוב שלא ליתן שפע יתר על המידה. 1 דוגמא לדבר בריש הספרא (פ"א, ה"ט): "והרי דברים ק"ו ומה מי שהוא שומע מפי הקדש ומדבר ברוח הקדש צריך להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין עאכ"ו הדיוט מהדיוט". 2 דוגמא לדבר מדרש ב"ר (פרשה ה' פיס' א'): "רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר אמר הקב"ה יקוו לי המים מה שאני עתיד לעשות בהם משל למלך שבנה פלטרין וכו'". ונתבארו הדברים שהטבע הוא בהנהגת אחור שהוא מוכרח ונתון לחוקי הטבע והאדם יש בו בחי' נסירה המאפשרת הנהגת פנים בפנים. הנסירה מאפשרת גם כפירה חלילה בדברי קדש של הרב קוק באורות ישראל. 3 דוגמא לדבר מכילתא י"ב: "ופסח ה' על הפתח. והלא דברים ק"ו ומה אם דם פסח מצרים הקל שאינו אלא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואינו נוהג לדורות נאמר בו ולא יתן המשחית מזוזה שהיא חמורה שיש בה עשרה שמות מיוחדין ונוהגין ביום ובלילה ונוהגת לדורות על אחת כ"ו שלא יתן המשחית". הפסח הוא מצומצם יותר שהוא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואין בו גילויים מובהקים של אלוקות ואעפ"כ הוא מגן, מזוזה שהיא התפשטות רחבה יותר לטובה ולברכה שנוהגת ביום ובלילה ולדורות ושמות ה' שהם רחמים מתפשטים, על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית להשחית. |