לעמוד הראשי לעמוד הראשי יג המידות ומקורות פנימיים דוגמאות לקשר בין המידה לדין הנלמד דוגמאות לקשר במידות אחרות מקורות לקשר בין המידה לדין הנלמד ממנה כללי לימוד לי גולשים כותבים צור קשר לאתר ישיבת מעלות
      בס"ד

      מבוא למידות מבוא (שני) למידת כלל ופרט וכלל


      מבוא (שני) למידת כלל ופרט וכלל




      לפעמים תעלה המלכות למעלה מן היסוד, ותכריע היא בין היסוד והתפארת. וזהו כלל ופרט וכלל, כי כלל הוא הת"ת, שבו כלולים ו"ק, ופרט היא המלכות, דלית לה מגרמה כלום. ועוד, ששם הדברים נפרטים ומתפרשים, בסוד, ופרט כרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם, כי שם מקומם. וכלל, הוא היסוד הנקרא כל, דכליל שית בקרטופא חדא. ואז יתנהג העולם כפי הכרעת מדת מלכות.

      ההנהגה היא על פי המלכות המכריעה בין יסוד לתפארת וכיון שתפארת ויסוד שניהם בחי' כלל הרי שהמלכות אף היא נמצאת במקום של כלל ואז היא נדרשת "כעין הפרט" שהפרט נעשה כמעיין הנובע ועל כן אי אתה דן אלא כעין הפרט.
      דקדק האר"י לכתוב "ותכריע היא בין היסוד והת"ת", שכן מן היסוד מקבלת המלכות את בחינת "כעין" שהיסוד הוא בחינת נהר היוצא מעדן להשקות את הגן1, ובהכרעתה מקבלת מן היסוד כח הנביעה - "כעין", ומן התפארת מקבלת את "הפרט" שהיא פירוש, כן התפארת תורה שבכתב מתפרשת במלכות כמו שראינו ב"כלל ופרט". על כן הכרעתה בין היסוד והת"ת בונה את הנהגת "כעין הפרט".

      א. דור הגאולה
      בדורנו קיבלה הנהגת זו משמעות מיוחדת.
      בפירוש האר"י למגילת רות (בספר יסוד עולם) כתב על הפסוק "ליני הלילה והיה בבוקר..."2:

      "ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתך אנכי חי ה' שכבי עד הבוקר". "חי ה'" - "חי" הוא בסוד יסוד, "ה'" הוא ת"ת. ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע אל זמן הגאולה.


      וכבר דרשו דורשי רשומות שיום ה' באייר לעולם חל בספירת העומר בספירת "יסוד שבתפארת" שזה הביטוי של "חי ה'".
      ויש להוסיף ש"אנכי" הוא ביטוי למלכות והגאולה היא במלכות המכריעה בין יסוד לתפארת וזה משמעות וגאלתיך אנכי - במדת המלכות - חי ה', שהמלכות מכריעה בין חי ה'.
      ובהנהגה י"ל שמן היסוד בא בחי' גואל3, שזו הציונות וכדברי הרב בהספדו על הרצל שהוא בחי' משיח בן יוסף4 שמדתו יסוד. וזו הנהגת הציונות.
      ומן התפארת שזו התורה, בא הקישור לארץ ישראל במצות ישיבת הארץ.
      המלכות המכריעה ביניהן היא כעין הפרט שמצות ישוב ארץ ישראל נעשית כמעיין המתגבר ונעשית בצבא ובמלחמה, בהתיישבות ובכלכלה, בחינוך ורווחה, בתורה ובמצוות ועוד, וכל זה באמצעות ההנהגה הציונית.

      ב. התורה - כללים כללים

      בספרי האזינו:

      אמר רבי יהודה לעולם הוי עושה את התורה כללים כללים

      רבי יהודה שבשמו שם הוי' ב"ה שהוא הכלל הגדול, אמר ועשה בכל מקום את התורה כללים כללים.
      זו גם משמעות המושג תורת ארץ שנאמר לראשונה5 על הפסוק "וזהב הארץ ההיא טוב" - "מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל" (ב"ר ט"ז).
      וביאר הרב ריינס על פי המדרש, הנמצא קודם למדרש הנזכר, בו מתבאר שהזהב עניינו הכלל שכולל הוא פרוטות רבות "וזהב הארץ ההיא טוב" שאדם פורט זהוב אחד ומוציא ממנו כמה יציאות הנקנות בפרוטות.
      מקורה של התורה הוא בכלל עליון ברעיונות מופלאים ובאידיאלים גדולים. מתגלה הוא לפנינו במצוות ובהלכות בענייני מוסר וברעיונות. ואנו צריכים לקחת כל הלכה ומצוה ולעשותה כמעין הנובע לראות לאיזה כלל היא שייכת ולעשותה כעין הפרט. עלינו לראות את היסוד העולה מכל הלכה, והיסוד הוא שיעשה אותה כמעיין הנובע שנלמד ממנו הלכות והנהגות העולות ממפגש ההלכה ויסודה עם המציאות.
      כך ניתן לעשות מן התורה כללים כללים, בהנהגת כלל ופרט וכלל.








      1 פרדס רימונים (ט', ה') "פי' הנהר הנזכר בפסוק הוא צדיק חי עלמין שהוא היסוד"
      2 הפסקה המלאה: "לילה מורה על הגלות לפיכך למ"ד של ליני גדולה על המשכת הלינה ר"ל אריכות הגלות בעו"ה וגם מורה על הלמד על השתלשלות של הקו שהוא בסוד תלת ווין בצורת למ"ד בסוד מגדל הפורח באויר והקו משתלשל מעולם לעולם עד שיזריח בעולם הזה שהוא עולם העשי' והיה בבוקר כשיתחיל להזריח עמוד השחר בזמן הגאולה אם יגאלך טוב ר"ל אם יתעורר אותו הטוב הגנוז מעצמו ע"י תשובה ומ"ט יגאל יהיה הגאולה מיד בבוקר ר"ל בזמן הקץ הראשון כי כמה קיצין כלו ועברו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ואם לא יחפוץ לגאלך שלא יעשה תשובה וגאלתיך אנכי פי' אני מעורר אותו הטוב כנאמר למעני אעשה. חי ה' חי הוא בסוד יסוד ה' הוא ת"ת ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע אל זמן הגאולה. שכבי עד הבוקר הוא מבואר".
      3 פרי עץ חיים שער העמידה (פט"ו) "כי יסוד נקרא גואל, כי ביסוד הגאולה כנודע"
      4 "והנה בתור עיקבא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות המדינית בדורנו, מצד השפעתו על החפץ הגדול של תחיית האומה במובן הכללי" (מאמרי הראי"ה, עמוד 94).
      5 ר' צדוק הכהן מלובלין אומר שעומקו של כל מושג נמצא במקום הראשון שנזכר בתורה: "וקיבלתי שבכל דבר וענין במקום שמלה זו נזכר פעם ראשונה בתורה שם הוא שורש הענין" (ישראל קדושים אות ז).