פרק י"ב – י"ג – כיבוש הארץ – הפן המוסרי- חלק ב'

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

  • ניקוי חיפוש
פרק י"ב – י"ג – כיבוש הארץ – הפן המוסרי- חלק ב'

אנחנו עוסקים בבדיקת מעמדם המוסרי של העממים היושבים כאן בארץ כנען. ההקדמות שהקדמנו בשיעור הקודם ראינו שבסופו של דבר התורה אומרת בצורה מאוד חדה וברורה, שהסיבה לכך שהקב"ה נותן לנו את ארץ שבעת העממים כמעט ולא מדברים איתנו על כך שיש סגולה וקדושה בארץ ועל כן צריכים לסלק אותם מהארץ. לא כתוב. רמז ראשון כתוב בברית בין הבתרים, שם כתוב שאתם צריכים להמשיך להשתעבד בארץ מצרים כיוון שעדיין אל פנוי כאן. מי שנמצא כאן למרות מעשיו המקולקלים, עדיין לא שלם עוון האמורי. כשיושלם עוונם, תתמלא סאתם ויאבדו את זכותם על הארץ. הדברים שנאמרו בספר ד ברים, הפסוקים שנאמרו בצורה מאוד חריפה,

ד) אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף ה' אלקיך אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה' לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ:

אל תגיד שזה בגלל צדקתך ובגלל רשעתם של הגויים, אלא רק ברשעת הגויים האלה.

(ה) לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אלקיך מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב

ופה אני אומר דבר מאוד חשוב, אולי הוא פשוט: ז היכול להיתפס טוב, זה תירוץ של התורה. מי אמר? הצד העקרוני, מי שבא להתפלמס על העניין לא יכול לאחוז את החבל בשני קצותיו. העיפו מכאן, גירשו את כל הגויים שהיו (2:40) כאן, וזה נעשה על לא עוול בכפם, סתם גזענות לשמה. תרבות של דם, וכיבוש וכו'. אותה תורה שאומרת שהקב"ה נותן לנו את ארץ שבעת העממים, היא אותה תורה שמספרת לנו על מעמדם ועל מצבם. כלפי המקטרגים למיניהם, גם מי שמסיבות מוטעות כאלה ואחרות לא מוכן לקבל את קדושת התנ"ך והתורה, אם אתה רוצה להתייחס, אתה צריך להתייחס לתורה כמכלול, לא רק לפרקים מסוימים. התורה היא זאת שמעידה. ויש משמעות גדולה לדרך שבה התורה מציגה את הדברים.
מה פירוש רשעת הגויים האלה?
ויקרא פרק יח

(ג) כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ: (ד) אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם: (ה) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה': ס

אומרת התורה בפתיחה לכל פרשת העריות כאן, יצאתם ממצרים ואתם נכנסים לארץ כנען, לא תעשו לא מה שראיתם במצרים ולא מה שיש בכנען. ועכשיו בא הפירוט של כל התועבות הללו.

(ו) אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי ה': ס (ז) עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: ס…
(כד) אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: (כה) וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ: (כו) וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: (כז) כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ:

צריך להבין שכל התועבות הללו שמתוארות כאן, פירושן לא רק שמדובר באיזושהי בגידה, שזה חמור לכשעצמו. אדם לוקח בת אחות אביך או אחות אמך, כל מיני דברים שכאלה שבוגדים בבני זוגם בצורה מכוערת שכזאת. זה בוודאי דבר שנאסר. לא רק על זה מדובר כאן. מדובר כאן על תרבות. על מעשה ארץ כנען. כך היה מקובל. אנחנו יודעים את זה לא רק מכאן. ראש השבט, ראש המשפחה, ראש החמולה, הוא שלט בכל הנשים (5:50) והכל בכוח ובכפייה. מי שהיה חזק יותר הוא שלט בנשים . וזו הייתה הנורמה המקובלת. לקיחה בכוח. המשך לתועבות שהיו ומוכרות לנו מתחילת הבריאה. זהו חטא שימיו כימי עולם. זה החטא של אותם אנשים חזקים, אנשי השם שלקחו מכל אשר בחרו. מי שהם רצו. ועל זה בסופו של דבר הביא ה' את המבול.
בראשית פרק ו

(יא) וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס: (יב) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ: ס

המבול בא על עריות או על הגזל? אין סתירה בין הדברים. חטאו בעריות על ידי הגזל. גזלו את האנשים. הגיבורים, אנשי השם, החזקים משתוללים. כל אחד לוקח מה שהוא רוצה. ככל שאתה יותר גבוה בפירמידה יש לך יותר מבחר נשים שאתה שולט בהן. כל אשר בחרו. זה מה שהיה בארץ כנען.
אנחנו מקבלים עוד כמה חלונות הצצה. מה שעשה ה' הוא התחיל מהתחלה. הכל נמחק ומתחילים מחדש. ה' ברא ארץ שצריכה להכיל התנהלות טובה אבל כשאין – הארץ לא יכולה להחיל.
פרשת אישה סוטה:
לוקחים מהמים המרים ומוחים את שם ה' מן המים. מינִי מבול קטן, שמזכיר את אותה מחִייה במים שהציפו את הכל. (המבול) יש כמה חרכי הצצה איך מתנהל בכנען ובמצרים. במצרים, אברהם ויצחק כשמגיעים לפרעה ולאבימלך, מיד האישה נלקחת את המלך. יש הירארכיה וזה ברור. זו ההתנהלות, כך זה נראה. מגיעה אישה יפה במיוחד, אומרים כולם ראויה זאת למלך. לא ראויה לבעלה. לא. הם פחדו שמישהו ייקח אותה ובסוף המלך יראה אותה, אז יקצוץ את אצבעות ידיו ורגליו של אותו שר שרצה בה. השרשרת הנוראית הזאת, של העריות, שזה הדבר הראשון בשרשרת. עריות וגזל ביחד. וכמובן ביחד בעניין הזה, כל שאר הדברים , זה מה שהיה מקובל. לא מדובר פה בקבוצה של איכרים תמימים שהתיישבו במקום הלא נכון במקרה לפי התכנית האלקית. לא כך.

כב) וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא:
(כג) וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא:

ולמי שלא הבין עדיין באים פסוקי הסיכום:

(כד) אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: כה) וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ:

ראיתם דברים נוראים במצרים, תראו דברים נוראים עוד יותר בכנען. אז תיזהרו. אז מבול על כל העולם לא יהיה, אבל הארץ לא יכולה להכיל, הארץ מקיאה את יושביה.

כו) וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: (כז) כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ:

ולא תקיא הארץ אתכם. אין משוא פנים בדבר.

(כח) וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם:

בכל מקום לא ראוי לעשות אבל בארץ ישראל במיוחד. (11:30) אתם, חס וחלילה לכם. אתם מגיעים לכאן עכשיו, אם תלכו בעקבותיהם הארץ תקיא אתכם.

(כט) כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם: (ל) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם: פ

אלו חוקות התועבות. זה היה החוק. הייתה משטרת החוק שדאגה לחוק על פי דרכם. אלו פסוקים מפורשים שאי אפשר להתעלם מהם. עיקרם ענייני עריות, המשכם פרשת קדושים. קדושים תהיו, כי קדוש אני. בניגוד למה שיש כאן. ואז כל הסוללה הארוכה שיש פה הם כידוע …. הכל כידוע בהקשר של הארץ..
התיאור כאן של מצוות ערלה ונטע רבעי, לא בהקשר של מתנות עניים אלא בהקשר של קדושת הארץ. אתם באים לארץ שצריך להתנהג אליה בצורה של קדושה. לכן את הפירות שלוש שנים לא אוכלים, ובשנה הרביעית קודש. ככה זוכים בארץ ישראל. אבל לא תנחשו, לא תעוננו ועוד.
מאין זה מגיע? ויקרא פרק יט

(כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל: (כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לה': (כה) וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם: (כו) לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ: (כז) לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ: (כח) וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה': (כט) אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה:

יש טומאה בהם. כל זה מופיע בהקשר הזה של אתם רוצים לקבל את הארץ, אז ככה צריך להתנהג בארץ. זה הכיוון לאורך כל הפרשיות האלו. התנהגות קדושה לא הייתה פה. להפך היו עברות. תשאלו את לוט איך התייחסו לגרים בארץ: ובישראל?

ויקרא פרק יט
(לג) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ:
(לד) כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם …

(14) האחד בא לגור וישפוט שפוט… עתה לכה נרע לך מהם… כי הוא גר. הוא בסך הכל גר עשרים וחמש שנה שם. הוא גר. אברהם אבינו לא מצליח למצוא מקום לקבור את אישתו. אברהם אבינו שניצח את המלכים, אבל אין לו מקום לקבור. צריך לנהל משא ומתן ארוך . זה המצב של אין זכויות לגר בכלל. בראש ובראשונה אישתו הפקר.

(לג) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ:
(לד) כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם …

לכן גם ההמשך, לא תעשו עוול במשפט.

לה) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה: (לו) מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (לז) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה': פ

ואחר כך ההמשך של פרשת העריות. תיאור כל התועבות שחוזרות כאן, לא נקרא אותן, אך שוב בפרשת קדושים כתוב ויקרא פרק כ

(ז) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם: (ח) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם: … (כב) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לָשֶׁבֶת בָּהּ: (כג) וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ בָּם: (כד) וָאֹמַר לָכֶם אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים:

(16) הבדלתי אתכם מהעמים, ואם כך יש בהמה טהורה,

(כה) וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא: (כו) וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי:

אז כאן הדגש על הקדושה. הפגיעה שלהם בענייני הקדושה ומנצלים את זה שאין לגר זכויות בצורה חריפה יותר. נתח נכבד של ספר דברים עומד תחת העניין הזה.דברים פרק ט

(א) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם: (ב) עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק: (ג) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' אלקיך הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לָךְ: (ד) אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף ה' אלקיך אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה' לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ: (ה) לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אלקיך מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: (ו) וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ ה' אלקיך נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה:

(18 מכין אותם לחיים בארץ. ארץ ישראל – כדאי מאוד שתלמדו. בארץ ישראל צריך להתנהג אחרת. כי רשעת הגויים האלו היא הביאה לכך שה' מורישם מפניך. לכן תלמדו, אל תקציפו כשם שהקצפתם במדבר. לא כדאי לכם. ומזכיר את כל מה שעשו: להמשיך לקרוא את הפרק:
מעשה העגל והלוחות, וכל הדברים הללו, מתארים איך הגיעו ללוחות שניים. איך זה מתנהל. דברים פרק י

(יא) וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם וְיָבֹאוּ וְיִרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם: פ
(יב) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אלקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אלקיך לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אלקיך בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:

מה ה' שואל מעמך לא סתם כללי, אלא כדי שתהיה ראוי לרשת את הארץ. על זה חוזרים פה כל הזמן. צריכים לזכור את התמונה. זה נאום שמשה רבנו אומר בערבות יריחו מול ארץ כנען, ומשה עכשיו אומר להם. מה ה' דורש מעמך, הכוונה לא שלושה סדרים ביום, אלא כדי שתתממש ההבטחה הזאת. אני אמות, אך יהושע ייכנס איתכם, אבל תהיו מוכנים. כל מה שאומר משה בנאומים הללו זה בהיבט שנכנסים עוד מעט לארץ. אבל לא צריך להגיד את זה כל הזמן. צריך להבין את זה על הרקע הזה.

דברים פרק י
(יב) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אלקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אלקיך לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אלקיך בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: (יג) לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ:(יד) הֵן לַה' אלקיך הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ:(טו) רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה:(טז) וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד:(יז) כִּי ה' אֱלֹקיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד:(יח) עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה:

זה מה שה' אלוקיך רוצה. זה מה שלא היה כאן. ו…

(יט) וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (כ) אֶת ה' אלקיך תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ: (כא) הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אלקיך אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ: (כב) בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָׂמְךָ ה' אלקיך כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב:

ואפשר להיכנס. למען מה?
לקרוא פרק י'.
הארץ מצריכה את כל ההתנהגות הרוחנית שצריך. ולא מדבר על שמירת שבת, אלא בהקשר של אהבת הגר, ולחם ושמלה. אוהב משפט יתום ואלמנה. לא ישא פנים. על זה מדובר, מול ההתנהלות של מה שיש.
דברים פרק יא

י) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: (יא) וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: (יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אלקיך דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אלקיך בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה: ס

פה צריך קשר לה'.
ופרשת והיה אם שמע תשמעו… אם תשמרו את המצוות יהיה גשם או לא. באיזה הקשר זה נאמר?

(יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:… (טז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם:.

פרשת והיה אם שמוע, לא רק במובן של שכר ועונש אלא במשמעות של האפשרות לחיות בארץ ישראל, להישאר בה. זה ביטוי לכך שהארץ תקיא אתכם. וההמשך בפסוק כ"ב: דברים פרק יא
י) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: (יא) וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: (יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אלקיך דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אלקיך בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה: ס
אם תעשו כמו שצריך, אף אחד לא יוכל לעמוד בפניכם, בניגוד למה שיש. ואחרי זה מתאים ברכה וקללה, מפסוק כ"ו ואילך.
הלאה פרשת הר גריזים והר עיבל, נקרא במקומות בולטים.
בכל הציוויים שלא להקריב בכל מקום הדגש הוא על אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם והלוי… כי אין לו חלק ונחלה אתכם.
מי בארץ כנען שלא היה לו נחלה זכה למשהו? הם היו עבדי עבדים. אתם הולכים ושמחים במה שנתנה האדמה לכם, אוי ואבוי אם תשכחו את אלו שאין להם נחלה.

דברים פרק יב
(יח) כִּי אִם לִפְנֵי ה' אלקיך תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלקיך בּוֹ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אלקיך בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ: (יט) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ עַל אַדְמָתֶךָ: ס (24:30)

שוב אזהרה ללוי. ברכה ואזהרה כאחת. אוי ואבוי אם תשכח את הלוי כל ימיך. אתה ורצה להישאר כל ימיך על אדמתך? אל תשכח את הלוי.
הלאה. ענין בשר תאווה.

(כט) כִּי יַכְרִית ה' אלקיך אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם:
(ל) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי:

לא רק בהקשר שהם מאמינים בשילוש או בשטויות אחרות. זה לא סתם עבודה זרה. תראו את ההקשר. בעבודה זרה שלהם, לא תעשה כן לה' אלקיך. ..

(לא) לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לה' אלקיך כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם:

מעבירים את בניהם ובנותיהם באש. אנשים הללו שכל כך הרבה דורשי שלומם מקטרגים על תורת ישראל, נוח להם לשפוך אש וגפרית על בני ישראל על שמשמידים את העמים התמימים, ואף אחד לא שם לב לזעקות הילדים שהוריהם שמו אותם באש.
אקטואליה. אותו סיפור.
דברים פרק יג

(ב) כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת: (ג) וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם:(ד) לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹקיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹקיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:(ה) אַחֲרֵי ה' אֱלֹקיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן: (ו) וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל ה' אֱלֹקיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אלקיך לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:

זה לא בעיה דתית, שהוא יגיד לך להסיר את הכיפה. לא בהקשר הזה מופיע המסית והמדיח לאחר הנביא החולם. העניין שהוא מבקש לעשות כי הוא דיבר סרה בה', כדי להדיחך. וביערת הרע מקרבך. יש פה תפיסת עולם. הוא מנסה להחזיר אותך לתועבות של מצרים, לדתות המקולקלות של מי שהיה כאן. הקב:ה הוציא אותך ממצרים כדי להפוך אותך לעם קדוש. לצאת מתוך התועבות הללו. בהקשר הזה מופיעה כאן עבודה זרה. עבודה זרה פירושה כל ההשחתה הרוחנית המלוּוה אליה.(28) יש פן בעבודה הזרה הצד הדתי נטו. כל כך חשוב ומשמעותי . אבל כאן ההקשר של העבודה הזרה מהבחינה המוסרית המקולקלת, התועבה שיש בעובדה הזרה. דברים פרק יג

(ז) כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ:(ח) מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ:(ט) לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו:(י) כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה:(יא) וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל ה' אלקיך הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:(יב) וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ: ס

המוציאך מארץ מצרים והם רוצים להחזיר אותך לעבדות בצורה הבזויה ביותר. השתלטות של אנשים על אחרים וניצולם. זה מה שיש כאן. ואחר כך עיר הנידחת שוב באותו ההקשר. ועיר הנידחת: דברים פרק יג

(יג) כִּי תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלקיך נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר: (יד) יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם:…
(יט) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אלקיך לִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אלקיך: ס

יש פה דבר שעומדים עליו המלבי"ם והאחרונים:
עיר הנידחת, זה דבר קשה מאוד.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף עא עמוד א
עיר הנידחת לא היתה ולא עתידה להיות ולמה נכתבה – דרוש וקבל שכר.

(30) מבטיחה לנו התורה שאם אתה עושה את זה נכון, ונתן לך רחמים ורחמך… אם הרע צריך להתמודד. כיבוש כזה לא משחית. עושה רק טוב אם עושים את זה נכון. כי כל מה שכאן נעשה זה נגד התפיסה הרוחנית המוסרית של התורה. מחזירים אותך לכל התועבות. נגד זה יש מלחמת עולם. זה נשמע מאוד לא נוח. סיפור מסובך מאוד מאוד. זה לא קל בכלל. והתורה יודעת שזה לא קל. אבל אם תעשה, ונתן לך רחמים. דברים פרק יד

(א) בָּנִים אַתֶּם לה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ…

אל תשתוללו כמו שהיה כאן. דברים פרק יד

(ב) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לה' אלקיך וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: ס

אל תתנהלו כפי שהם מתנהלים כשמישהו מת להם. מה עשו במעמד אליהו בהר הכרמל, ויתגודדו עד שפוך דם עליהם… זוהי ההתנהגות המופקרת. האכזרית. שהתורה נלחמת איתה מלחמת חורמה. (31:40) מתוך זה התיאור של מאכלות אסורים. מה כן אוכלים ומה לא.
דברים פרק יד

(ג) לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה: (ד) זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵל

אגב לא כולם צריכים להיות בדבר הזה כמונו. לא. לא תאכלו כל נבלה לגר תתננה

כא) לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אלקיך

לנכרי ולגר מותר. רק ליהודי יש דרישות. מי שמתנהל איתך בסדר אז אין בעיה. המלחמה היא כלפי מי שלא מוכן לקבל וממשיך בדרכו. דברים פרק יד

(כב) עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה:

איפה היה דבר כזה (32) אתה באת למקום
כי יברכך ה' אלקיך
לבוא ולאכול ולהביא למקדש ולתת ללוי. ולתת בשעריך ולאלמנה ולגר. ואכלו ושבעו. עד שביעה.
שמיטה.
איזה חידוש עצום. משמיטים חוב. היו לוקחים את החבים כסף לעבדים.
אתה הולך לרשת את הנחלה הזאת כדי לתקן מה שפה היה. דברים פרק טו

(ו) כִּי ה' אלקיך בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ: ס

אם אתה תתנהג בצורה המוסרית, אתה תשלוט. אז דיני הלוואה. (33:50) \סיפור העבד. איך מתנהל הסיפור. איך מתנהגים אצלנו לעומת מה שהיה בארץ כנען.
פרשת המועדות. איך נראים החגים? חגים זה חשוב מאוד גם אצל העמים היו חגים. אידיהם של עובדי כוכבים. החגים היו בעלי אופי דתי. אבל האופי הדתי המקולקל כל כך. איך אצלנו זה אמור להיעשות. לא לשכוח להביא – דברים פרק טז

(י) וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לה' אֱלֹקיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אלקיך: (יא) וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אלקיך אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלקיך לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:(יב) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה: פ

מסת נדבת ידך, ולשמח את הלוי והגר והיתום במקום שיבחר. ותזכור היותך עבד במצרים. זה משהו אחר. כך אתה תקבל. כנ"ל חג הסוכות.
כולם צריכים לשמוח בחג. לא רק אתה, גם הלוי והגר. התורה לא מתעייפת מלהזכיר את זה. זה לא מובן מאליו, זה לא מה שהיה רגיל כאן. אתם אמורים להחליף את כל מה שהיה כאן. זה פירוט של מה שנאמר: ברשעת הגויים האלה. זו רשעת הגויים האלו.
שופטים ושוטרים… דברים פרק טז

(יח) שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלקיך נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק:

איפה היה פה משפט צדק? כל דאלים גבר. צדק צדק תרדוף … וירשת את הארץ. בארץ ישראל צריך להתנהג ביושר, במוסר. בלי שום מינויים פוליטיים. בלי שוחד – שופטים צדיקים. כך זוכים בארץ.
דברים פרק טז

(כא) לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אלקיך אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ: ס(כב) וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אלקיך: ס

עבודת ה' שלנו לא כמו אצלם.
שוב כי ימצא בקרבך – מישהו שכבר חושב להשתחוות לשמש ולירח. נעשתה התועבה הזאת בישראל. הכל קשור בתועבה. הע"ז הייתה מתועבת. מלווה בשחיתות ובהפקרות. דברים פרק יז
(ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר …
מקום המשפט הוא במקום אשר יבחר ה'. משם המשפט יוצא. דברים פרק יז

(יד) כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אלקיך נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי:

מלך ככל הגויים אשר סביבותיי. אז אפשר לשים מלך, אך לא איש נכרי. למה לא איש נכרי? ההקשר כל כך מובן וברור. אי אפשר. כי משלי פרק כט

(ד) מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ ….

כי משפט המלך מנהיג את כולם. זה לא יכול להיות איש נכרי. זה בא מתרבות אחרת. אי אפשר. אז יש מלך ככל הגויים. זה מצלצל טוב או לא. עם כל המורכבות שיש בזה. אבל איזה מלך. התורה מגבילה את המלך. פעם מלך היה כמו קדאפי של היום.(37:50) האדם הכי אדיוט ועם הכי הרבה סמכויות. מן שלטון בלי מצרים, אל כזה, עושה מה שרוצה. מוקף בכל הנשים. יש לו צבא עצום ואוצרות זהב עצומים ונשים בלי סוף. בישראל – המון הגבלות. לא ירבה לו… לא ירבה לו.. לא ירבה לו…. מלך מגבילים אותו? זה כמעט תרתי דסתרי. מישהו שם עצר מלך מן המלכים? רק מלך יותר גדול יכול להגביל אותו. זה התיאור של המלכים בתרבויות העתיקות.
כשבן הדד צר על אחאב, הוא מגיש את רשימת תנאי הכניעה לאחאב. מה אומר לו? את מה שהיה מקובל ופשוט: מלכים א פרק כ

(ג) וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר בֶּן הֲדַד כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי הוּא וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים לִי הֵם: (ד) וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לְךָ אֲנִי וְכָל אֲשֶׁר לִי:

זה מה שמקובל, כך הסכים אחאב. זה גם נורמלי. המלך לא יכול להתלונן, כי הוא עשה את זה עד עכשיו. כשיש מלך יותר חזק, הכל שלו, יכול הכל לקחת. (39:30) התורה אומרת דבר ראשון מלך הוא מוגבל. לא הולכים לשחזר את מה שהיה כאן בארץ.

דברים פרק יז
(יח) וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם: (יט) וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם:

מלך צריך להיות אחד שיודע לקרוא בתורה, וזה צמוד אליו. דברים פרק יז

כ) לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל: ס

ואחר כך תיאור הכוהנים והלוויים . הכוהנים אצל העמים היה אחרת לגמרי. לנו יש אחריות, ואנחנו דואגים להם ונותנים להם מתנות כהונה. דברים פרק יח

(ט) כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אלקיך נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם:

ספר דברים כולו בזווית הראייה הזאת. אלו דברים שמשה אומר חוקים ומצוות שצריכים לעשות. זה על הרקע המסוים. על מה שיש כאן, את זה אתם לא תעשו.

דברים פרק יח
(י) לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף:. (יב) כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה' אלקיך מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ:(יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אלקיך….. (יד) כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אלקיך:

פרק יט ערי מקלט
מה הקשר, להקים ערי מקלט לפני שיורשים את הארץ? ברור שלא. למה כאן?
בהקשר הזה זה חידוש. אתם יושבים באותם ערים שלהם, בבתים שהם ישבו, אבל עד כאן הדומה. מכאן השינוי העצום. אל תעלו בדעתכם שזה יהיה אותו דבר. הייתה מלחמה, שפכתם דם, עכשיו הדם הוא זול. אל תחשבו שאם אחד רצח זה בסדר, כי אלפים הרגנו במלחמה. אבל לא. אין דבר כזה. בונים ערי מקלט. חוששים מגואל הדם, לא מוכנים להֶרג. ואם כך תתנהג – דברים פרק יט

(ח) וְאִם יַרְחִיב ה' אלקיך אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ:
(ט) כִּי תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אלקיך וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל הַיָּמִים וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה:

אז

(י) וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אלקיך נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים: ס

אתה מקבל את הארץ וחייב לדאוג שבארץ הזו לא יישפכו דמים . שלא יישפך דם נקי. אם יהיה רוצח במזיד,רוצח אמיתי, אז לא כל מיני קליקות אלא להמית אותו. ואל תדאג: וטוב לך. ארץ ישראל לא סובלת גם לא רוצחים יהודיים. דברים פרק יט

(יד) לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ: ס

מי שהיה יותר חזק, הסיג את הגבול ולקח .

דברים פרק יט
(טו) לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר:

המשפט לא היה משפט, הביאו איזה עד שקר וסגרו משפט. אבל לא כך אצלנו. יש פירוט.
אחר כך פרשיות המלחמה. אל תדאג, ה' איתך: פרק כ

(א) כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אלקיך עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (44:44)

וניגש הכהן ומסביר את סדר הדבירם, ומי לא יצא למלחמה. כי יש התחשבות גם ביוצאי המלחמה. יוצאים מתוך ערכי מוסר. אז מי שבנה בית וכו'. חוזרים. מה זה מלמד את עם ישראל, הרי זה לאאורה דבר לא הגיוני. עומדים לפני המערכה ואתה נמצא בנחיתות מספרית, לפי פסוק א' אתה במצב של עם רב ממך. אל תפחד. ה' מעלך מארץ מצרים, ולכן נדלל את הצבא. מתחשבים. הוא בנה בית ולא חנכו. איך יצא למלחמה? אפשר היה להסביר למה כן יצא, אבל התורה אומרת לא. ייתכן שהוא גיבור מלחמה ויש בו צורך במלחמה, אבל משחררים אותו.

(ח) וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ:

לא מתאים.

(י) כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם:

מה זה הדבר הזה? כך התנהלו המלחמות פה מסביב? אין דבר כזה. אין מציאות כזאת בכלל. כשאתה יוצא למלחמה עכשיו תקרא לשלום.

(יא) וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ:

יש הלכות. אתה לא הורג שם אף אחד. וכו'. (47) כמובן אפשר לנצח אותם ויש הלכות מסודרות מה מותר ומה אסור.

(טז) רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר ה' אלקיך נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה:

לא תחיה כל נשמה. האם גם של האזרחים? האם הקריאה לשלום מוסבת גם עליהם? לפי ההלכה כן. גם האנשים המושחתים והמקולקלים הללו שאת כל התועבות האלו הם עשו, גם להם קוראים לשלום. והם צריכים לעבור סדרת חינוך. אתה לא הורג אותם אבל מחנך. כאן כולם מורידים דמעות. כן . עושים להם סדר עושים מזרח תיכון חדש. זה דבר חשוב מאוד. אמרו את זה גדולי המדינאים… לא תסור ימין ושמאל, אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל.
מי שלא רוצה, יש לנו מלחמת חרמה איתו. כך זה מתנהל.

(יז) כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אלקיך: (יח) לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹקיהֶם וַחֲטָאתֶם לה' אֱלֹהֵיכֶם: ס

באמצע פרשיות המלחמה:

(יט) כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר:
(כ) רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ: פ

מה זה הדבר הזה? את זה המציאו הירוקים? פרחים מוגנים? באמצע המלחמה, לא להוריד סתם עצים. רק עצי סרק, שאינו למאכל. איזו רגישות מדהימה. כי התורה מבינה מה זאת מלחמה. מלחמה זה מסובך. זה יצרים ופורקן. גם כשיוצאים למלחמות מוצדקות, לעשות את זה אחרת. יש הלכות במלחמה. ואחרי הסיפור של המלחמה, כי יימצא חלל . לבנו יכול להיות גס בחלל אחד אחרי שראינו מאות ואלפי הרוגים במלחמה, מה זה חלל אחד. 49) דברים פרק כא

(א) כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אלקיך נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ:

מה קרה? מביאים את הסנהדרין מירושלים לומר ידינו לא שפכו… זוהי תפיסה שהיא כל כך שונה מכל מה שהיה כאן. היה הפוך לחלוטין. דברים פרק כא

…וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם:
(ט) וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה': ס

כל פרשת אשת יפת תואר, באיזה אופן זה אמור היה להתנהל. כל הסיפור של פרשת כי תצא. שילוח הקן, מעקה לגגך, דברים פרק כב

(יג) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ:
(יד) וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים:

איך מנהלים הוצאת שם רע. אישה היא לא הפקר. חס וחלילה. קח אחריות. אם אתה עושה דברים כאלו, אתה תיענש. אם היא אכן זינתה היא תיענש אבל אם לא, אתה תיענש. יש כללים והלכות. דברים פרק כג

(ד) לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'

עמוני ומואבי לא מקבלים אלינו, כי הם לא קידמונו בלחם ובמים. התנהגו בצורה חסרת מוסר והכרת הטוב. מבינים עכשיו מה זה לא תתעב מצרי כי גר הייתה בארצו? אחרי שהתורה אמרה כמעשה ארץ מצרים לא תעשו, אף על פי כן, מצרים מקום קליפת העריות, אבל מצאת לך אכסניה. איזו אכסניה חבל על הזמן, איזה תנאים היו שם… לא תתעב כי גר היית בארצו. בנים דור שלישי יבוא להם. דברים פרק כג

(י) כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע:…

איך נראית מלחמה אצלם? איך מגיעה אשת יפת תואר למחנה ישראל? (52) איפה פתאום מצאת אותה במלחמה. באמצע שדה המערכה, הגיעה פתאום. מה עשתה שם? זה היה חלק מתכסיסי המלחמה. ובניגוד לזה וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע: כי

… (טו) כִּי ה' אֱלֹקיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ: ס

הכל בהקשר הזה:

טז) לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו…
דברים פרק כג
(יח) לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל…
(כ) לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ…

כל הדברים האלו שמופיעים כאן, כל ההקשר, כי … נגע הצרעת, ולא לעשוק שכר עני ואביון, הכל בהקשר של ארצך, שעריך, וזכירת עבדותך. בהקשר הזה הכל נאמר. כל הדברים הללו. הסיומת: לא יהיה עוול במסחר. למה? למען יאריכו ימיך… כי תועבת ה'.
אתה רוצה להאריך ימים על האדמה? אל תעשה את כל העוולות הללו. צריך לשנות מהקצה אל הקצה.
מה מופיע בסוף כל זה? "זכור את אשר עשה לך עמלק". המפרשים מתקשים מה זה עושה כאן בדיוק. זה המכה בפטיש של כל התועבות הללו, בסוף עמלק.
והיה כי תבוא אל הארץ
צריך להכיר תודה לה', מקרא ביכורים. כל מה שכאן מופיע. עם קדוש… כורתים את הברית בהר גריזים ובהר עיבל, ואז יבואו הברכות, ואם לא תשמע, כל סוללת הקללות. אין משוא פנים. אם לא תשמעו, כל מכות מצרים שבאו על מצרים יבואו עליהם. הכל חוזר כאן. והסיומת, אם לאחר כל זה אתם לא תתנהגו יותר טוב מהם, תשובו למצרים באוניות.

אלו דברי הברית… בארץ מואב . זה המוסר של התורה. (55) פרק כח
(סט) אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב …

זו הברית ערב הכניסה לארץ, חוץ מהברית של מתן תורה. על זה אתם מקבלים את האר. ועל זה הם מפסידים את הארץ. לא צריך להצטדק. מלחמת חורמה מול האנשים הבזויים ביותר שהיו. זה מה שאומרת התורה. נגד האנשים האלו נלחמים ועוד מציעים להם כל מיני אפשרויות. מציעים להם שלום אף שמאבדים את אפקט ההרתעה. אם הם רוצים, אז זו מלחמת השמדה, לא מלחמה מבית לבית, אבל מלחמה במהירות, לא בפינצטה. זה מה שאומרת התורה, וזה מה שאומר ספר יהושע. המוסר של ספר יהושע אינו שונה בנימה קלה שבקלות ממוסר הנביאים, אלא המשך ישיר לתורה. זה מה שעומד ביסוד להצדקה לכיבוש הארץ. אין פה סגולת הארץ, או שזה מה שהיה מראש, זה לא מה שכתוב. הדברים אולי נכונים, אבל יש בחירה וידיעה. העמים הפסידו ברשעתם, בבחירתם הרעה. נקווה שנזכה בצדקתנו וביושר לב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן